מבולבלת..

אני לא בטוחה שאני נחשבת אחת שיש לה הפרעות אכילה..
בעיקרון לפני איזה שנתים-שלוש אני נכנסתי לדיכאון ואז לא אכלתי הרבה.. אחרי תקופה של איזה חצי שנה-שנה שמתי לב שירדתי במשקל.. ואני הבנתי שאם אני לא אוכלת אז אני יורדת, וככה אני הייתי כמה חודשים ובאמת ירדתי במשקל, עד שפתאום נהייתי ממש רעבה בגלל שלא אכלתי מלא זמן והתחלתי לאכול..
לפני איזה חצי שנה ששמתי לב שאני עליתי במשקל, אני ניסיתי להפסיק לאכול ואני לא הצלחתי.. ואז אני התחלתי להקיא בכוונה מדי פעם..
בעיקרון אני לא חושבת שאני רזה במיוחד.. אבל אם יש לי באמת את הבעיה הזאת אני לא יכולה לדעת אם זה ככה או לא..
בנוסף לכל זה בזמן האחרון אני מתחילה לחשוב על שיטות להתאבד וכאלה דברים.. וכל דבר כמעט גורם לי לבכות..

יש לי ידיד שיודע על כל זה, הוא אומר שלפי דעתו אני רזה.. אבל הקטע שאני לא יודעת אם אני יכולה להאמין לו או לא, וגם אם אני האמין לו אני עדין רואה את זה שאני עולה במשקל בגלל כל דבר שאני אוכלת וזה גורם לי לבחילה ואני ממש נגעלת מלראות אנשים שמנים ואני כל הזמן חושבת איפה אנשים יכולים להוריד עוד, גם אם הם רזים..

מה זה אומר?
כי באמת אני רואה את עצמי בתור אחת יחסית שמנה, וממה שאני הבנתי אנשים שהם מתחת למשקל שבו הם אמורים להיות נחשבים עם הפרעות אכילה..