מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- טיפול בבולימיהladygodiva11/09/2011
שלום,
אני בת 19, סובלת מהפרעות אכילה כבר כ3 שנים. מעיסוק בספורט ותזונה
להרעבות ואז מהר מאוד לבולימיה, כמובן שזה הסיפור בקצרה. הלכתי למאמנת אישית בהפרעות אכילה במשך חצי שנה והטיפול עזר לי לראות דברים אחרת אבל לא באמת טיפל בבעיה מהשורש בסופו של דבר. ההקאות הפסיקו בגלל שהתגייסתי והתחילה תקופה חדשה בחיי שגם בין השאר לא אפשרה לי לעשות מה שאני רוצה בכל זמן נתון אך עדיין המשכתי עם נטילת כדורים כמו לקסעדין ולפעמיים גם תחליפים אחרים. וכעת אחרי תקופת זמן של כ4 חודשיים כמעט ללא ההפרעה חזרתי שוב להרגלי הישנים ללא שום בעיה וב"שמחה"רבה. בין השאר עם הבולימיה אני חוששת שאני סובלת מדיכאון יחסית חמור, אני באמת מרגישה שאין בי כל רוח חיים ושאין לי כוחות לעשות כמעט דבר. קראתי באינטרנט על כך שיש אפשרות לטפל בבולימיה ובדיכאון באמצעות כדורים, אוסיף לומר גם שאחרי בדיקות דם מקיפות מצאו שיש לי חוסר איזון בהורמונים ורמת טסטוסטרון גבוהה. בכל מקרה אני בבעיה כי אני נמצאת כרגע בצבא במסלול שבו איני יכולה להרשות לעצמי ללכת לקב"ן או משהו כזה ואני מאוד רוצה לטפל בבעיה שלי ולהתחיל לקחת תרופות שאולי יוכלו לעזור לי. כי הטיפול הפסיכולוגי כבר לא מועיל הרבה אני חוששת. אני מודעת לכל הבעיות שלי ולמה אני עושה אותן אך לא מצליחה להפסיק ויותר מכך הדיכאון והרגשות הללו אוכלים אותי מבפנים. לכן שאלתי היא כיצד אני יכולה לקבל סיוע וטיפול תרופתי מבלי לערב את הגורמים הצבאיים בעניין?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
לירן רוגב11/09/2011הבעיה שאת מתארת - הפרעת אכילה שמלווה במצוקה דיכאונית, ירידה במצב הרוח, חוסר חשק, וחוסר איזון הורמונלי - דורשת טיפול והתייחסות רציניים. הטיפול המומלץ במצבים אלו הוא שילוב של טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי וטיפול תזונתי. טיפול תרופתי יכול לסייע, אך הוא לא פותר את הבעיה בפני עצמו, ואני חושב שחשוב להתעקש על הטיפול המתאים, אחרת נשארים עם חוויות של "הלכתי לטיפול וזה לא עזר לי", חוויות שעלולות לייאש ולהפחית את הכוח להתמודד עם הבעיות.
לגבי הצבא - למיטב ידיעתי, אין מסלול שאי אפשר ללכת בו לקב"ן, רק מסלולים שבהם זה פחות נעים...גם ביחידות המובחרות והסודיות ביותר פניה לקב"ן לא אוטומטית אומרת הדחה או העברה מהיחידה. יחד עם זאת, אני מבין את החשש והקושי שלך. האלטרנטיבה היא פנייה לטיפול באופן פרטי באזרחות. גם במצב כזה את נדרשת באופן עקרוני לדווח לצבא, אבל הדרישה היא לעשות זאת תוך פרק זמן של מספר חודשים, זמן בו אפשר לחשוב בתוך טיפול על המשמעויות של שיתוף הצבא, היתרונות והחסרונות בכך, מה עומד מאחורי החשש וההסתייגות, ורק אז לקבל החלטה.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני רק רוצה להגיד ש
דנה11/09/2011אני קצת מבולבלת כי אני כבר לא יודעת ממה השומן הזה.סתם מתאוות אכילה שגם זה קורה לי.אוכלים משהו ובא עוד. ולפעמים אני מוצאת את עצמי מחזיקה את עצמי לא לאכול להתגבר.אבל אני לא מצליחה בזה הרבה זמן,יש רגע של אמת משבר ואז אני מוצאת את עצמי אוכלת וכבר לא מתגברת בגלל אותו משבר וכו'.
וזה מין מעגל של כמה שנים.תמיד חשבתי שהפתרון הוא דיאטה להוריד במשקל וזהו אני אהיה רזה והכל יסתדר לי בחיים.ואז אני אשמור על עצמי ולא אוכל כי יש לי בשביל מה.אז אני כבר אראה טוב והכל יהיה בסדר.יהיה לי כוח ומוטבציה לשמור על זה.
בפועל אני 10 שנים בתוך המעגל הזה.יש לי מודעות פשוט קשה לי ליישם.
כי אמרו לי גם בבית.רק להוריד במשקל והכל יהיה בסדר הכל יסתדר.יהיה ביטחון.
ואפילו בעצמי אני הודיתי שאני אוכלת יותר מידי .ופניתי לניתוח של טבעת הצרת קיבה לפני 5 שנים.גם זה לא עזר לי לצערי הרב.הרופא אמר שזה יקטין את כמות האוכל.ואולי רזיתי רק בהתחלה.אח"כ זה הפך לסבל וסיוט .הייתי מקיאה הרבה לא בכוונה תחילה.וזה לא פתר לי את הבעיה(90 אחוז מאלו שעשו איתי את הניתוח הצליחו) אז אני פשוט שואלת את עצמי איך פותרים את זה?למה אני לא מצליחה להתמיד בדיאטה כמו כולם למרות הניתוח למרות מרזי מורית שומרי משקל.האוכל הבריא וכו'מה לא בסדר בי?למה אין לי את הכוחות האלה כמו כולם?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

