רציתי לשאול

מלבד אנורקסיה ובולימיה, קיימת הפרעת אכילה הקרויה Binge Eating Disorder, הפרעה שמתאפיינת בדפוסים של אכילה של כמויות גדולות באופן קיצוני, בצורה מהירה, תוך הסתרה הרבה פעמים, על רקע מצוקה רגשית (דיכאון, חרדה, שעמום וכדומה), תוך תחושה של גועל ואשמה. אכילה רגשית יכולה להיות חלק מהתמונה הזו, ויכול להיות שלא - כדי לאבחן בצורה מדויקת צריך להיפגש פנים מול פנים עם איש מקצוע, ולהכיר יותר לעומק אותך ואת הפרטים של הבעיה שלך.
יחד עם זאת, את מתארת בעיה שמעוררת סבל ומצוקה בחייך, ומה שחשוב זה לא ה"כותרת" של הבעיה כמו השאלה מה יכול לעזור לך להתמודד איתה ולהתגבר עליה. ממה שאת כותבת, אפשר להבין שברקע של דפוסי האכילה שאת מתארת יש מצוקה רגשית ותחושות שליליות שאת מתקשה להתמודד איתן בדרך אחרת, ושהאוכל הופך לערוץ של התמודדות רגשית (לא יעילה) במקום שיהיה מה שהוא אמור להיות - הזנה, בריאות והנאה. במצב כזה כדאי לשקול טיפול שמשלב גם ייעוץ תזונתי, וגם טיפול רגשי, כדי שניתן יהיה לטפל במקור הרגשי ולפתח מיומנויות התמודדות יעילות יותר עם המצוקה הרגשית, ובמקביל לפתח דפוסים של אכילה נכונה ומאוזנת יותר.
בהצלחה.

אני קצת מבולבלת כי אני כבר לא יודעת ממה השומן הזה.סתם מתאוות אכילה שגם זה קורה לי.אוכלים משהו ובא עוד. ולפעמים אני מוצאת את עצמי מחזיקה את עצמי לא לאכול להתגבר.אבל אני לא מצליחה בזה הרבה זמן,יש רגע של אמת משבר ואז אני מוצאת את עצמי אוכלת וכבר לא מתגברת בגלל אותו משבר וכו'.
וזה מין מעגל של כמה שנים.תמיד חשבתי שהפתרון הוא דיאטה להוריד במשקל וזהו אני אהיה רזה והכל יסתדר לי בחיים.ואז אני אשמור על עצמי ולא אוכל כי יש לי בשביל מה.אז אני כבר אראה טוב והכל יהיה בסדר.יהיה לי כוח ומוטבציה לשמור על זה.
בפועל אני 10 שנים בתוך המעגל הזה.יש לי מודעות פשוט קשה לי ליישם.
כי אמרו לי גם בבית.רק להוריד במשקל והכל יהיה בסדר הכל יסתדר.יהיה ביטחון.
ואפילו בעצמי אני הודיתי שאני אוכלת יותר מידי .ופניתי לניתוח של טבעת הצרת קיבה לפני 5 שנים.גם זה לא עזר לי לצערי הרב.הרופא אמר שזה יקטין את כמות האוכל.ואולי רזיתי רק בהתחלה.אח"כ זה הפך לסבל וסיוט .הייתי מקיאה הרבה לא בכוונה תחילה.וזה לא פתר לי את הבעיה(90 אחוז מאלו שעשו איתי את הניתוח הצליחו) אז אני פשוט שואלת את עצמי איך פותרים את זה?למה אני לא מצליחה להתמיד בדיאטה כמו כולם למרות הניתוח למרות מרזי מורית שומרי משקל.האוכל הבריא וכו'מה לא בסדר בי?למה אין לי את הכוחות האלה כמו כולם?
תודה

האמירה ש"לכולם הדיאטה מצליחה חוץ ממני" היא תחושה יותר ממציאות, ואני מניח שמעידה על התייחסות שלילית לעצמך ופגיעה בדימוי העצמי, שנמצאים בבסיס הבעיה ומזינים אותה. לא פעם בהפרעות אכילה נוצר מעין מעגל שלילי שבו מחשבות שליליות על העצמי מובילות למחשבה ש"אם רק ארד במשקל ארגיש יותר טוב/הבעיות יעלמו", וכשזה לא מצליח (ובהפרעת אכילה זה אף פעם לא מצליח - כי כמו שאת כתבת, הבעיות לא נעלמות רק בגלל שהמשקל משתנה) מרגישים כישלון, הלקאה עצמית ומחשבות מהסוג שאת מתארת, ואז נשאבים שוב למחשבה ש"אם רק ארד במשקל..." וכך הלאה.
כדי להיפטר מהבעיה צריך לשבור את המעגל, ללמוד לזהות את המחשבות והתחושות האלו, ולנסות בהדרגה לחזק משהו אחר בפנים, קול פנימי שמסוגל להתנגד לדפוסים האלו ולעשות בחירות אחרות, טובות יותר.