לא יודעת מה לעשות !!!

התקופה שלאחר לידה היא תקופה מאד רגישה, באופן טבעי: זו תקופה של שינוי מאד גדול בחיים, תקופה שיש בה הרבה שמחה ותקוות אבל לא פעם גם חששות ופחדים, תסכולים רבים, שינויים הורמונליים ותנודות משקליות, חיכוכים ומתחים. עבור אנשים רבים התקופה הזו הופכת לתקופה קשה מאד מבחינה רגשית, ולא פעם מובילה לדיכאון לאחר לידה, ומה שהופך את זה לקשה במיוחד זה שיש ציפייה חברתית שאמהות צעירות יהיו פוסטר של נינוחות ואושר, מה שגורם לא פעם להתבייש או להסתיר את הבעיה.
היות ואצלך המקום הפגיע "המוכר" הוא הפרעת האכילה, לא מפתיע שחלק מהקושי שאת מתארת מקבל ביטוי בזירה הזו. כמו עצם שרגישה בנקודה מסוימת, וכשמופעל עליה לחץ שם היא נסדקת.
חשוב מאד לא להישאר לבד עם מה שקורה. גם למענך וגם למען תינוקך. שתפי את הקרובים לך בתחושות האלו, בדקי אפשרות להיעזר בטיפול בתקופה זו - למשל להרים טלפון למטפלים הותיקים שלך ולומר להם שאת בתקופה רגישה ורוצה לקבוע כמה פגישות כדי לייצב קצת את המצב.
בהצלחה רבה.

לקראת סוף ההריון היו לי הרבה חששות ובמיוחד חששתי מה יהיה אחרי הלידה , ומה יהיה עם הדיכאון , והינה זה הגיע ולא הצלחתי להתגבר על הדיכאון והחששות וזה הכניס אותי לעוד יותר חרדה פחד בכי וכל מה שמתלווה לזה , הקרובים אליה רואים את מה שעובר עלי במיוחד בימים האחרונים וכבר התחילו לדבר איתי על הנושא , שהם רואים לאן זה מוביל ושאני לא יכולה להרשות לעצמי , אבל אני מרגישה שהם לא מבינים מה עובר עלי שהם לא מנסים להבין ישר שופטים " את חוזרת אחורה , את חוזרת למחלה , אנחנו מכירים את כל זה , עברנו את הכל... וכ'ו ) אני נימצאת בטיפול פסיכולוגי וכשהפסיכולוגית שאלה אותי עם אני חושבת שאני בדיכאון התשובה הישרה שעניתי היא- מפתאום אני בסדר גמור ואני לא בדיכאון !!!
לא לקחתי כבר שנה כדורים ואני לא רוצה שוב , באיזה שהוא מקום אני נמנעת מלהגיד שאני מרגישה שאני ממש חוזרת אחורה אני לא רוצה שהתאכזבו מימני אחרי תקופות שהייתי למעלה ושהכל היה יחסית בסדר....