כנראה השאלה המוזרה ביותר בפורום :

כבר מזה שנתיים שאני חולה במחלת הבולימיה נרבוזה (תדירות ממוצעת : פעמיים ביום, מדי יומיים, עם הפסקה של מספר חודשים במהלכן).
אני חיה כרגע בארה"ב ומתעתדת לבקר באחד מפארקי השעשועים הידועים שלה. אני מאד אוהבת את המתקנים השונים ומתכננת לבקר במיוחד במפחידים שבינהם.
ובכן, מעולם לא חשבתי על הקשר בין בולימיה נרבוזה למתקני שעשועים עוצרי נשימה ומאיצי אדרנלין, עד המקרה שקרה לי לפני מספר ימים.
לאחר בולמוס אכילה, אחד מיני רבים, ביקשתי לרוקן את קיבתי, אך מספר דקות לאחר ההקאה, קרה דבר שלא קרה מעולם - בן רגע החל הגוף לרעוד, חומו עלה במהירות כך שהחל להזיע באופן ניכר, חולשות גפיים איומות, סחרחורות שלוו בפאניקה ובעיקר תחושה שכל רגע אני עומדת לאבד את הכרתי. לא עברו יותר מחמש דקות והרעה עברה (מיותר לציין שמאז לא העזתי להקיא....נו...אולי זה יסמל, סוף סוף, את תחילתו המפרכת של הסוף המיוחל ? אף פעם לא מפסיקה לייחל :-).
אינני מתיימרת להבין מה קרה באותן דקות, אך מלבד ההבנה האינטואטיבית שגופי סימן לי משהו, מההיבט הפיזיולוגי אני בהחלט יכולה להניח שגופי עבר התקף כלשהו. מפחיד קצת לחשוב איזה סוג של התקף.
חזרה לשאלה- את חושבת שאני יכולה ללכת בלב שלם (כל עוד הוא שלם, כמובן) לפארק השעשועים הנכסף ? ולעלות על המתקנים המפחידים ביותר שיחסירו, קרוב לוודאי, איזו פעימה או שתיים (מאד נחוצות במצב הנסיבות הנוכחי) מליבי ?

אודה לך על תשובתך