בולמית

היי
מצטערת שלא עניתי קודם,
את בהחלט צריכה עזרה. זה נכון שזה אפייני אצל נפגעות תקיפה מינית, אך זה דורש טיפול! את צריכה גם עזרה של דיאטנית. אפשר גם לפנות למרפאה להפרעות אכילה. דברי על כך שוב עם הפסיכולוגית שלך ובקשי עזרה בנושא. ממליצה בחום לספר גם להורייך. בהצלחה יקירה!

חיכיתי לתגובה.. תודה שענית.
אני בטוח לא איידע את ההורים שלי ולכן גם בעייתי לי דבר שיעלה כסף...
חשבתי אולי לפנות לרופא משפחה שלי ולבקש ממנו הפניה לדיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה. מה דעתך?
זה מתסכל אותי נורא. אני לא רוצה להמשיך עם זה אבל אני גם מפחדת להפסיק. (נשמע מוזר, נכון? אבל זה גם סוג של הרגל וגם נתיב בריחה שפתוח בפניי..).
אני חושבת שהפסיכולוגית שלי חושבת שזה עדיין לא הזמן להתחיל להתמודד עם הבולמיה כי בינתיים אני עם התמודדיות האחרות.. אבל אני מרגישה שזה קצת בא ביחד כי זה יוצר מעגל מסוים, הרי חוץ מההקאה הפיזית גם באות עם זה רגשי אשמה וכעס על עצמי שמובילים לתחושה קשה ואף לעצב. (אבסורדי שהמטרה היא לברוח מעצב וזאת גם התוצאה בסוף...)
אבל אולי היא צודקת? אולי אני צריכה לחכות עוד הבולמיה ועוד לא לפנות לדיאטנית? אני באמת באמת לא יודעת. ואני מתוסכלת נורא..
אשמח לתגובה.
תודה רבה.

יקירה,
קשה לי לייעץ לך כך בלי להכירך, לעומת פסיכולוגית שנמצאת איתך בתהליך. יחד עם זאת נראה לי שכדאי להעלות זאת שוב בפניה ולחשוב יחד. ישנן מרפאות ללא תשלום המטפלות בהפרעות אכילה. באיזו קופת חולים את?ואיזה אזור בארץ?