אני בולימית!

היי אנשים!(אני מקווה שלא אכפת לכם שאני יחפור לכם-זה ממש חשוב!)קוראים לי שוהם,ואני בת 15 וחצי,הגובה שלי הוא 1.71 ואני שוקלת 54 קילו.כולם אומרים לי שאני רזה ואין לי מה לדאוג,אבל אני לא חושבת ככה.אני בולימית,והתחלתי לפני 3 חודשים וחצי.לפני חצי שנה התחלתי לראות שאני עולה במשקל יותר מידי בשבילי,וגם שאני שוקלת הרבה יותר מאחותי שגדולה ממני בשלוש שנים.אז ניסיתי להיות אנורקסית,ולא הצלחתי.פשוט לא הייתי מסוגלת להפסיק לאכול!אז עזבתי את הרעיון של להרזות לכמה חודשים,ואז גיליתי שאני שמנה.כמובן,הכל לדעתי.ואז התחלתי להיות בולימית.בלי התקפי אכילה אבל כן להרגיש נורא מלוכלכת ושמנה אחרי שאני אוכלת-לא משנה קצת או הרבה-ואז להקיא.ניסיתי לשלוט על עצמי,להקיא רק פעם ביום,או לנסות לאכול ממש קצת כדי שלא יהיה לי הצורך הזה להקיא,אבל זה לא עזר.אני עומדת מול המראה שעות ושונאת את הבטן שלי ואת עצמי.הייתי לי תקופה של שבועיים וחצי בערך שעשיתי הפסקה,אבל ברגע שאכלתי יותר מידי-הכל נעלם,וחזרתי להיות בולימית.השבוע סיפרתי לאמא שלי.היה היתה בהלם,כמובן,אבל היא שמחה שאני סיפרתי לה.אני לא חושבת שאני שמחה שסיפרתי לה.למרות שבכל הסיפורים ששמעתי-ושמעתי הרבה-מי שיצא מזה סיפר להורים שלו והם עזרו לו ושלחו אותו לטיפול.אמא שלי רק אמא לי שאני ילך ליועצת של בית הספר.אמממ....אז אם למישהו יש עצה,רעיון או מקום לטיפול אני ממש ישמח,כי איפשהו שם בפנים אני כן חושבת שאני צריכה עזרה.תודה לכולם על ההקשבה!