דיאטה כשלא צריך

מבחורה בת 20 שגרה מחוץ לבית קשה למנוע דברים, כולל דברים שאת כהורה מזהה שהם בעייתיים ומסוכנים. היות ואת מתארת תקופה של מתחים ביניכן ותקופה של קושי ודאגה כללית בבית, אולי ניתן לקחת פסק זמן קצר ממה שקורה ולשבת יחד שתיכן לשיחה בגובה העיניים, בלי כעסים או האשמות, בלי הצעות לפתרונות או הנחיות, פשוט לשתף אותה בדאגה שלך אליה, בעובדה שאת מרגישה את המתיחות הזו ביניכן בתקופה הזו ונדמה לך שאולי גם עליה, ולא רק על אחותה, עובר משהו. גם אם היא הודפת ולא מוכנה, עדיין חשוב לומר שאת שמה לב למה שקורה, שאת תמשיכי לדאוג ולנסות לדבר איתה על כך, ושבמידת הצורך את תמיד כתובת עבורה כדי לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים. ניתן אפילו לשתף אותה בפנייה שלך לפורום הזה.
לא כדאי להיכנס לעימותים סביב מה את חושבת שהיא צריכה לאוכל, מהסיבה הפשוטה שזה לא מוכיח את עצמו כיעיל. במידה והיא תגלה נכונות לכך, בהזדמנות הראשונה כדאי לתאם לה פגישה עם דיאטנית מתחום הפרעות האכילה (בהנחה שאין לה רקע של הפרעות אכילה וטיפולים בעבר. אם כן כמובן שכדאי להתייעץ עם המטפלים הקודמים).