מידע רפואי
פורומים
- המופיליה
- כאב
- רפואת משפחה
- נוירולוגיה ילדים
- תרופות ייעוץ תרופתי
- פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF
- אורתודונטיה - יישור שיניים
- הורות טבעית
- ניתוחי גב, כאבי גב, עמוד שדרה
- התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- שאיבת שומן, הזרקת שומן
- אופטיקה, משקפיים, עדשות מגע
- קנאביס רפואי - רישיון למריחואנה רפואית
- כאבי ראש, מיגרנות
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.ד"ר אחיה אמיר
מומחה לגסטרו-ילדים מחלות כבד, תזונת ילדים ורפואת ילדים. תחומי טיפול: כאבי בטן כרוניים, עצירות כרונית, קרוהן, קוליטיס, צליאק, הליקובקטר פילור, מחלות רפלוקס ועוד.
- הפרעת אכילה חמורהאלנה21/10/2012
שלום,אני בת 19 עוד מעט ולאחרונה גיליתי ,בערך לפניי שנתיים או שלוש שאני סובלת מהפרעות אכילה.לא הלכתי לרופאים או פסיכולוגים שאיבחנו זאת אולם לפי התסמינים אני משערת כי מדובר בהפרעת אכילה חמורה.אני שוקלת כיום 53 וגובהי 155 .מאז שאני קטנה תמיד הרגשתי עצמי שמנה אבל תהליך ההשמנה החל דווקא בסביבות גיל ההתבגרות.לפני כשנה הייתי אנורקסית.משקלי היה 40 והוסיף לרדת ,לא אכלתי כלום חוץ מירקות ופירות .תפריט שכלל תפוח אחד ליום ,לפעמים שניים וכל האנשים סביבי שמו לב לשינוי אצלי.גם הוריי חשו שמשהו לא בסדר כשסירבתי לאכול איתם.כל דבר שאכלתי היה בעניי משמין ופחדתי לחזור להיות שמנה כמו שהייתי.אהבתי את גופי הדקיק ושמתי לב שגם נעשיתי יותר יפה וגברים נמשכו אליי בלי סוף.אבל זה היה קשה להמשיך בזה.האוכל העסיק אותי 24 שעות ביממה.אז ניסיתי לחמוק מארוחות משפחתיות.עם הזמן גיליתי שהפסיק לי המחזור.יום אחד פתאום נתקפתי רעב שלא חשתי זמן כה רב.ואכלתי דבר אסור..שוקולד..ופתאום תקף אותי התקף זלילה נוראי.תוך כמה ימים העליתי את מה שהורדתי בחצי שנה!!!!!! אחר כך עם הגיוס לצבא ירדתי שוב במשקלי וכמעט אימצתי את אותה ההתנהגות האנורקסית.אך עם הזמן כשרבו ימי בבית מאשר בצבא שבתי לאכול ולהשמין ועכשיו כשאני בשירות סדיר אני לא מצליחה לרדת במשקל.בבסיס אני אוכלת כמה שפחות ,ובבבית אני נתקפת בהתקפי זלילה איומים.אני לא יודעת מה לעשות.אני רק רוצה להיות נורמאלית כמו כולם,לאכול כשאני רעבה ,לשבוע,בלי התקפי זלילה,בלי עיסוק באוכל,בלי מחשבות על השמנה.נמאס לי להרעיב עצמי כדי להיות רזה ושוב להשמין.מה לעשות??כמו כן,לא סיפרתי על ההפרעה לאיש ואני מעדיפה לא לשתף את המשפחה כרגע .אני נגעלת מעצמי עד שלא בא לי לחיות. מה עליי לעשות כדי להחלים מהטירוף הזה???
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הפרעת אכילה חמורה - תגובה
לירן רוגב22/10/2012לפי התסמינים שאת מתארת אכן יש סיכוי שאת סובלת מהפרעת אכילה. מה שאת מתארת הוא מהלך נפוץ של ההפרעה הזו - אחרי תקופה של צמצום מוגזם מופיעים בולמוסים, ונקלעים למעגל מרושע ולמעברים מהירים בין ניסיונות לצמצם את התזונה בצורה קיצונית לזלילות ובולמוסים וחוזר חלילה. כדי להיחלץ מכך יש לחזור לאכילה מאוזנת, וכדי לעשות זאת חשוב לקבל תמיכה וטיפול מתאימים. היות ואת בצבא, הכתובת הראשונית יכולה וצריכה להיות פנייה לקב"ן, איתו תוכלי להתייעץ לגבי ההמשך באופן דיסקרטי וחסוי. יש כל מיני אפשרויות לטיפול גם בתוך הצבא וגם מחוצה לו, ואני מאד ממליץ שתשמעי מהן כדי שתוכלי להחזיר לעצמך את השליטה על חייך.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם סובלים מחרדות?