לא מצליחה להשלים עם עצמי

קראתי את הודעתך והייתי חייבת להגיב, הרגשתי וזכרתי את עצמי באותם רגעים שהרגשתי ופעלתי כמוך. כל כך כואב לי לשמוע שנפלת לסחרחרת הזאת אבל את יכולה בהחלט לצאת ממנה, אין שום ספק!

תראי מתוקה, המתכון להשמנה אלו הדיאטות וההרעבות, עברתי את זה על בשרי, רזיתי בדיאטות נכון, אבל השמנתי אחר כך וזה לא כי לא היה לי כוח רצון אלא כי הגוף לא יכל לעמוד בזה, הוא לא בנוי לזה, גם חילוף החומרים מואט במצב כזה של הרעבה. מהרגע שהתחלתי לאכול לפי תחושת הרעב והשובע ולא להרעיב את עצמי המשקל שלי ירד ונשמר ואני לא מדברת רק על הישג השמירה על המשקל אלא גם על ההישג(שהוא באמת ההישג הגדול והעיקרי) להיות שמחה בנפשי שזה הכי חשוב!!! המשקל, המספרים לא אומרים כלום, הם לא באמת חשובים...הם לא עושים את האדם שאת, הם רק מספרים!!!

הסוד לשמירה על המשקל והסוד להרזיה הוא כל כך פשוט שלא צריך פילוסופיות לזה ולא צריך להרעיב את עצמך ולא צריך לסבול ומה הסוד הפשוט הזה? לאכול כשרעבים ולסיים לאכול כששבעים. ובשום פנים ואופן לא להרעיב את הגוף. הגוף צועק די להתעללות. הוא לא יכול הרבה זמן לעמוד במצבים כאלה...וכשהוא מבחין שהמשקל לא מתאים לו הוא דורש עוד אוכל וזה לא בשליטתנו, זה לא קשור לכוח רצון. ברגע שרעבים - חייב לאכול, זה אומר שאנחנו במשקל רזה מדי לגופנו ושאנחנו לא אוכלים מספיק.

הגוף יודע כמה לאכול, מתי לאכול ומה לאכול וצריך להקשיב לאותותיו וזה הכל, לסמוך עליו!
הוא לא מכונה במעבדה עם מספרים וספירת קלוריות...הוא יודע הכי טוב מה הוא צריך וכמה.
תראי אנשים שהם רזים טבעי ולא סופרים קלוריות ולא מרעיבים את עצמכם ואוכלים מהכל, הם מקשיבים לגוף ולא מפתחים רגשות אשמה אחרי אכילה....

אני יודעת שיהיה לך קשה להכניס את זה לראשך, גם לי זה היה מאוד קשה אבל זה בהחלט אפשרי!
ואני ממליצה לך לקבל עזרה מקצועית בהקדם, תאמיני לי שאת לא תתחרטי ואת תברכי את היום שקיבלת את העזרה שתציל אותך מהסחרחרת שנכנסת אליה...


בהצלחה חמודה!!!

כשהגוף רעב הוא בסה"כ דורש אנרגיה ולא משמינים מזה, זה רק דלק, אנרגיה, שיהיו לו כוחות, שיוכל להתקיים.

ואם למשל את נמצאת במצב שגם אחרי שאכלת ואכלת את שוב ושוב רעבה ואת לא יכולה לשלוט בעצמך זה טבעי וכנראה שלא אכלת מספיק לכן הוא דורש עוד.
ואם את רואה שבעקבות כך עלית במשקל זה עוד יותר טבעי ונכון כי הגוף מבחין שהוא לא במשקל שמתאים לו ושהמשקל רזה מדי לגופו אז בגלל זה העלייה, וככה צריך להיות.
לפעמים גם עולים ויורדים במשקל בלי לעשות כלום ואחר כך זה חוזר בחזרה כי אלו תנודות הגוף, זה טבעי

מאחלת לך המון הצלחה!!!

נשמע שהחשיבה הטורדנית סביב אוכל ומשקל יותר ויותר מקבלת ביטויים התנהגותיים ( שקילות מרובות, הקאות, חיתוכים וכו') ומדבריך עולה מצוקה גדולה וזעקה לעזרה....
אין סיבה שתתמודדי עם מצוקה זו לבד, אלו דברים שחייבים לקבל מענה בטיפול !!!על כן בשלב ראשון עליך לשתף את הוריך ולפנות יחדיו לאיש מקצוע המתמחה בהפרעות אכילה.
מניסיון, הוריך ירצו לתמוך ולעזור לך ולא יתעסקו בבושה שמעסיקה אותך. במידה ואת לא מצליחה להשתחרר מהבושה קיימת אופציה לשתף בשלב ראשון את יועצת בית הספר.

בהצלחה רבה ואל ייאוש

אני ממש ממש מודה על העזרה של שתיכן! מחר בבוקר אני אבקש לדבר עם היועצת של בית הספר כי אני עדין לא מספיר חזקה כדי לספר את זה לאמא שלי במיוחד שאנחנו לא בקשר הדוק בזמן האחרון... תודה רבה!

שמחתי מאוד לעזור ותודה רבה לך שכתבת וביקשת עזרה!!!!
חשוב מאוד לשתף ולבקש עזרה, את מדהימה, כל הכבוד לך!!!!
אשמח אם תכתבי בהמשך איך הולך בהמשך הדרך, מאחלת לך המון הצלחה, את ללא ספק תצליחי!!!!!!!!!

כל טוב מתוקה!:)

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

מכון CBT מציע טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.