מהפרעה להפרעה

מוכר לי מאוד מה שאת מתארת פה. בעצם את צודקת זו כן הפרעת אכילה כמו אנורקסיה. קוראים לה אורתורקסיה. ההפרעה לא מאוד שכיחה אך כן נכללת בהפרעות אכילה. פחד לאכול מאכלים "לא בריאים" ואוכל שאת לא הכנת. הכל נכלל בהפרעת אכילה הזו.
אני גם הובחנתי כאורתורקסית לפני כמה שנים. מעולם לא קיבלתי טיפול לזה. אני לא כלכך יודעת גם מה הטיפול הנכון. אשמח לדבר איתך (:

האם את עדיין עם האובססיה למזונות בריאות או שהצלחת להחלים לבד עם הזמן? האם זה מחמיר עם הזמן או לאט לאט לומדים לאכול כרגיל?
אשמח לשמוע ממך..
תןדה רבה

הי מרים,
במקרה אני מכירה את האובססיה הזו משום שגם בתי לוקה בה. ההפרעה נקראת "אורתורקסיה" שזו למעשה אובססיה למזון בריאות - את יכולה לקרוא על כך בויקיפדיה. למעשה, אותו קול של האנורקסיה הוחלף בקול אחר ולאט לאט היצע המזונות שניתן לאכול הולך ומצטמצם.. זו בעיה שמונעת מאלה הלוקים בה לאכול באופן חופשי ומשוחרר. אצל בתי, היא נדרשת להגיע שוב לאישפוז בכדי ל"שבור" את ההרגלים הללו - זה אינו תהליך פשוט או קל אולם בהחלט אפשרי. זה למעשה מנגנון שמירה שמורה לך מה צריך לעשות ואיך צריך לאכול. בסופו של דבר, כפי שהוסבר לי על ידי הדיאטניות, האובססיה הזו למזון בריא אינה בריאה משום שגם ישנה ירידה במשקל, גם אין חופש בראש וגם ישנה בעיה של ספיגה וכד' לטווח הרחוק.
בהצלחה...

התשובה שקיבלת בתגובה הקודמת אכן מדויקת - הכפייתיות של האנורקסיה יכולה להופיע גם בצורה הזו, של היצמדות לכללים נוקשים מסוג מעט שונה, וזו אותה גברת בשינוי אדרת. מה שכן, נשמע שאת עושה מאמצים להיאבק ולהתגבר על האובססיביות הזו, ושאולי השינויים האלו הם גם חלק מהמאמצים האלו להצליח לחיות חיים בריאים ואיכותיים יותר. מה שמומלץ לעשות זה למצוא לעצמך ליווי טיפולי מתאים. אנחנו יודעים כיום ששחרור מאשפוז הוא תקופה רגישה, ושהועבר מהמסגרת האינטנסיבית והליווי הצמוד של אשפוז לשום מסגרת טיפולית עלול להיות חד מדי. לכן מומלץ לעשות את התהליך בהדרגה: למצוא טיפול במינון מתאים, וככל שתתחזקי להפחיתו על פי הצורך. הרבה בהצלחה.