האם אשפוז הוא האלטרנטיבה היחידה?

תמיד יש אלטרנטיבות, השאלה היא רק אם הן יעילות. כשמדובר בנערות עם הפרעות אכילה שלא מוכנות לשתף פעולה בשום דרך אחרת, אשפוז הוא לפעמים הדרך היחידה לעצור התדרדרות ולייצר עלייה משקלית. זו אינה חוויה נעימה, אך גם אשפוז בבית חולים בשל בעיה רפואית אינה חוויה נעימה ואם צריך עושים זאת פשוט כי האלטרנטיבה מסוכנת יותר. השאלה היא האם בתך מסוגלת לשתף פעולה אם סוג אחר של טיפול, והאם עד כה נעשו ניסיונות כאלו שלא צלחו.
בכל אופן אני ממליץ להעלות את הדילמות החשובות האלו בפני הצוות המטפל ולשמוע ממנו את שיקוליו והמלצותיו. כך תוכלי גם לברר בדיוק באילו תנאים נעשה האשפוז, עם אילו גילאים (לרוב ההפרדה היא בין נערות מתחת לגיל 18 ומעל), מה הטיפולים שיינתנו וכל שאלה אחרת שתעלה בדעתך.

האם יש עוד מסגרות אשפוז לבולימיות פרט לתל השומר?

היי יסמין,
אז בתור אמא לאנורקסית שאושפזה בתל השומר במחלקת הילדים אני רוצה לומר לך שהגיל של הבנות שמאושפזות שם נע בין 9.5-19 והרוב הן בנות 10-12. בתי במקרה היתה בין הבוגרות. יש מקרים קשים, אין ספק בכך אולם ראשית הצוות מדהים ונותן לילדה את האפשרות להתאקלם בשבוע הראשון כך שאת או מישהו אחר מהמשפחה יכול לשהות איתה במהלך כל השבוע - דרך אגב, זו חובה לילדות צעירות יותר.
שנית, את צריכה להבין שהילדה כרגע צריכה מסגרת ופיקוח משום שכנראה אין דרך אחרת. כשבתי היתה מאושפזת שם היו שתי ילדות בנות 11 ששוחררו איתה והיום הן פשוט פורחות ומאושרות.. הצוות שם מאד מכיל ומבין, אולם יש כללים ומסגרת שהיא חייבת לעמוד בהן וטוב שכך. הטיפול הנפשי שם הוא מאסיבי, ויש גם כיתות לימוד כך שהן לא מפסידות את הלימודים.
אני מאד מזדהה עם החששות שלך, כפי שהיו לי, אולם אני היום מברכת על האישפוז שם, משום שאם היה משהו אחד שעזר לבתי, זה האישפוז במחלקת הפרעות אכילה.
מקווה ומאחלת לכם המון הצלחה ובריאות.. ואם תרצי, תמיד תוכלי לשוחח איתי.

בוקר טוב,

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.
מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

מקווים שעזרנו,
צוות מכון CBT