מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- איך שולטים בזה??pitagoras23/01/2013
שהייתי בת 16 הייתי מקיאה המון אחרי כל ארוחה עד גיל 20 בערך מאז עברו להם כמה שנים וההקאות ניפסקו לאט ובהדרגה עד שהיום כמעט ואינם חוץ מימי מחזור קשים שאני לא מצליחה לשלוט בבולמוס ממש עד שמתפוצצת ובימי לחץ נוראיים,
מוצאת את עצמי המון פעמים עם דיאלוג פנימי עקשן ביותר האם לאכול או לאכול? ובלא מתכוון כאילו אני לא נוכחת מוצאת את עצמי כבר אחרי והאסלה קוראת לי לשם הרגשת הפורקן המוכרת...
ובכלל עדיין יש את הסיפוק של להרגיש את המלאות אחרי ארוחה אומנם ההקאה לא מגיעה אבל הדילמה בראש תמיד נימצאת...
מה אני יכולה לעשות זה מתסכל ותמיד אחרי ארוחה יש לי מעין התנתקות מעצמי ומהסביבה חוסר תקשורת עד שעה אחרי בערך, מרגיש שחוץ מההקאה עצמה כל התסמינים ישנם זה יהיה לכל החיים???
אציין שאני מלאה כבר 6 שנים סביב ה70 קילו לא עולה ולא יורדת אך משתדלת:)))* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר איך שולטים בזה?? - תגובה
לירן רוגב07/02/2013טוב שהצלחת במהלך הזמן להפחית את ההקאות, אבל אני מבין שהעובדה ששארית של הסימפטום הזה מתעקשת להישאר היא מקור לתסכול. בטיפולים בהם נותרת שארית כזו, לפעמים עולה השאלה אם יש קושי לוותר או להיפטר לחלוטין על הפרעת האכילה ומתפתים להשאיר איזו "מזכרת" או חריץ בדלת, שלא תיסגר לגמרי. הייתי ממליץ להתייעץ עם תזונאית מתחום הפרעות האכילה, ולנסות לפרק את הדפוס הזה: מה משתמר שם? למה את בעצם קוראת בולמוס? מה זו ההתנתקות הזו ואיך אפשר לאתגר אותה? האם אפשר למשל להפוך את הבולמוס הזה לזלילה או אכילת יתר פעם בחודש ולחיות עם זה בשלום? אלו לדעתי שאלות שראוי להתלבט בהם בטיפול שכזה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

