נזקי הבולימיה

הי לכולם, אני חיילת בת 19 וחצי וסובלת מהפרעות אכילה מגיל 14 בערך..
הבולימיה מגיל 15 ולא פסקה עד היום . היו תקופות שנלחמתי קשה יותר ואף הצלחתי לעבור שבועות ללא הקאות וללא רצון להקיא אבל תמיד זה חזר.
חוויתי הרבה כאבים איומים בקיבה ובעוד מקומות וזה גרם לי לבהלה והפסקתי להקיא אך חזרתי..
אני מרגישה שזה חזק ממני בהרבה שתמיד אני חוזרת לזה לא משנה מה קורה.. וזה עצוב לי.. אני תמיד חשבתי שאתגייס וזה יעבור,שאני אהיה בחברת אנשים חדשה,שיהיו לי עיסוקים אחרים והצבא ישכיח ממני את ההפרעה.. אבל ההפך ! זה רק החמיר אותי.. כמות ההקאות גברה עם הגיוס וכן גם הבולמוסים וההקאות ...
הרבה קניות של מתוקים ומאפים והקאתם מיד אחרי.

לאחרונה אני מרגישה כאבים איומים בגרון,מרגישה קושי בבליעה,יורד הרבה דם בהקאה ( אני לא יודעת אם זה כתוצאה מהפציעה של הגרון בעת ההקאה או משהו אחר)
אני מרגישה עייפות כרונית כזאת וחולשה לא רגילה.. מנסה לעבור ימים בשבוע ללא הקאה ומצליח בזמן האחרון.. ( לפחות אין יום יום הקאה אלא 4 פעמים בשבוע או פחות)..
הייתי בהרבה טיפולים,פרטניים ואינטנסיביים.. הייתי אצל מומחים בארץ שעזרו לי אבל עם הגיוס מנסתם הפסקתי.
אני לא מעוניינת לשתף את הצבא ושיעזרו לי דרך הצבא כי זה לא יהיה טיפול מעמיק ורציני.. הם לא יכולים לטפל בי בשגרה יומיומית .
מה אפשר לעשות עד השיחרור ? איך מתמודדים ?
תודה!! :)