בולימיה? או משהו

יש לי עבר רחוק של אנורקסיה. כיום אני אוכלת בסדר, או אולי לא כל כך בסדר, אבל בטח לא אנורקסיה, ואני חושדת שאני אולי בולימית. מעניינת אותי דעתך/ם:

אני מאד רגילה לאכול בלילה. גם אם אני לא רעבה אני אוכל בלילה, ולרב לא מעט. המון פעמים יוצא שאני קמה בבוקר עם בחילה נוראית שנמשכת כל היום בגלל האכילות הלייליות האלה. זה עושה לי נורא רע ואני לרב לא רעבה עד אחהצ בגלל זה. כשאני אוכלת זה כמויות מאד גדולות. אני לרב לא מצליחה לאכול פחות ולחלק את הארוחות. אני לא מקיאה, לא יודעת להקיא, אבל אני עושה הרבה ספורט, גם כשאין לי כח, לרב כי יש לי בחילה. אם יש יום שאני יודעת שאני הולכת בו בבוקר להתאמן, אני לרב ארשה לעצמי אפילו יותר לאכול, פחות בגלל הקלוריות (למרות שגם), יותר בגלל הבחילה שאני יודעת שתתלווה לזה.

למרות שזה עושה לי נורא רע, מגיע הלילה ואני אוכלת המון (גם ביום, כאמור, אבל בלילה הכי). ואז כמובן אני ממש מתחרטת ומרגישה חוסר אונים נוראי. אני לא יודעת מה לעשות.

ממש אשמח לעצות וגם לשיתוף חוויות דומות אולי.

לא יודעת

תודה