אני לא חושבת שזה אנורקסיה....

שלום,
נשמע שאת נמצא במצב מורכב, מצד אחד מרגישה יחסית טוב מבחינה רגשית ומצד שני לא מבינה מדוע את מתמודדת בצורת צמצום עם האוכל. לא ציינת בהודעה אם את נמצאת בטיפול נפשי ומה גובהך ומשקלך. כנראה שיש איזשהו מרכיב לא פתור שכדאי לבחון אותו תוך כדי טיפול ולהבין בצורה טובה יותר מדוע את מצמצמת באכילה ופועלת בצורה שאת פועלת. כמובן, יש גם לפנות לרופא/ת המשפחה לגבי מצבך הגופני, ובמידה והמצב בעייתי, יש לפנות ליעוץ מקצועי המתמחה בהפרעות אכילה.
טוב שאת בחרת כרגע לפנות לעזרה, כנראה שהמצב כבר מפריע לך וזה סימן טוב לטיפול.
בהצלחה

אני בסוג של טיפול.. יש לי מאמנת אישית, בעיקר בנושא התחום הרגשי, והיא מעודדת אותי עכשיו לפנות לעזרה נוספת בהקשר של הפרעות אכילה. אני לא יודעת את הגובה והמשקל שלי בדיוק. אני יודעת שלפני כמעט שנה, המשקל שלי היה 45 ק"ג, וגם רק כי מצאתי את זה במסמך רפואי מאז. אני לא יודעת מה המשקל שלי עכשיו. כנראה הורדתי במשקל, אבל אני לא חושבת שבאופן דרמטי. הגובה שלי הוא בסביבות 1.51. (מה זה אומר?) על הרופאה יש לי בעיה לסמוך, כי עוד לפני שעניין האוכל הפריע לי, ביקשתי טיפול רפואי בשביל מחלה והצטרכתי לריב איתה כדי לקבל הפניות לבדיקות. הנושא הזה די חדש לי. איפה אני יכולה למצוא ייעוץ מקצועי בנושא הפרעות אכילה, ובמה מדובר? בפסיכולוגית, תזונאית? תוכלי להגיד לי גם כמה זה אמור לעלות דרך קופ"ח ו/או בפרטי? כמו שאמרתי, אני לא מרגישה בנוח לפנות לרופאה, ובנוסף, אני לא יודעת אם אני מוכנה לדבר על זה עם אנשים חוץ מהמאמנת שלי, שהיא היחידה שיודעת על זה כרגע. ואני מרגישה די חסרת אונים, במיוחד שהרעב והכאבים ממשיכים להופיע, ונראה לי שהמצב רק מחמיר....