מחלימה

אל תתני לאף אחד לדכא אותך. אפשר להחלים מבולימיה, ןזה לא נכון שתמיד היא חוזרת. נכון שעדיף לקבל עזרה חיצונית..למרות שאת סולדת ,אבל בכל זאת אם את בשלב שאת רוצה לצאת מהבולימיה , טיפול יהיה יותר מאוד יעיל , כי חשוב שיש לך מוטיבציה .קרן.

שלום ליאל, אני גם כן הייתי חולה בבולמיה במשך 5 שנים. זה התחיל בגיל 17 והתחזק מאד לאחר שנה כשהתגייסתי. כמובן שגיליתי שהשיטה הזו של להקיא ממש לא עוזרת להוריד במשקל כי מתמכרים לכמויות אדירות של אוכל. במשך הרבה שנים ניסיתי לפתור את זה לבד והיו לי תקופות של כמה שבועות שהצלחתי אבל תמיד נשברתי בסוף. אחרי 5 שנים מאד קשות החלטתי ללכת לטיפול. קיבלתי הפנייה מרופאת המשפחה למרפאה להפרעות אכילה ושם פגשתי פסיכולוגית פעם בשבוע ודיאטנית שעזרה לי לבנות תפריט. אחרי שלושה חודשים הפסקתי להקיא לתמיד! אני גם לפעמים לא האמנתי שאני אצא מזה, ופחדתי שאחזור לזה, אבל עברו כבר חמש שנים ואני מרגישה נורמלית לחלוטין בכל מה שקשור בענייני אוכל, הרבה יותר מחברות שלי, והסביבה שלי שעסוקים בדיאטות כל הזמן. המשקל שלי תקין ונמוך בהרבה מזה שהיה לי בתקופת הבולמיה. אז אל תתיאשי, וזה שאת מנסה לבד והצלחת כבר לשנות הרגלים זה מצויין, אבל אל תשללי טיפול ודיאטנית! זה ברור לך שהפתרון לא יכול לבוא רק מזה שתהיה לך שליטה עצמית חזקה. בזה לא תפתרי את השורש של הבעיה, וזה קשה מאד להיות בשליטה עצמית חזקה ולהתאפק כל הזמן לא לאכול הרבה ולהקיא. אל תגררי את זה עוד ולכי לטיפול (דרך אגב קופת החולים מממנת אותו). התוצאות לא יהיו בין רגע, אבל אם את אומרת שהצלחת לרדת מ2 הקאות ביום ל2 בשבוע אני ממש מאמינה שאת תחלימי. אני הצלחתי לרדת לבד מבערך 5 הקאות בשבוע ל2, ואז הלכתי לטיפול כיל לעולם לא הצלחתי להיגלמל לגמרי. אחרי 3 חודשים הפסיכולוגית שלחה אותי לדיאטנית והיא בנתה לי תפריט שבו אכלתי בהתאם למשקל שאני אמורה להיות בו, וזה היה ממש תפריט טוב: אכלתי הרבה ולא הייתי צריכה להרעיב את עצמי יותר! מאז הפסקתי להקיא. הייתי עדיין סובלת מדי פעם מבולמוסי אכילה, אבל הם נהיו יותר ויותר קטנים עד שגם מזה החלמתי אחרי שנה בערך. הסוד לדעתי בלשמור על הרגלי אכילה תקינים הוא לא לעשות אף פעם!!! דיאטות כסאח, שזה הדבר שלדעתי מוביל לבולמוסי אכילה שמובילים להקאות. המון בהצלחה לך ולכל מי שקוראת תגובה זו וסובלת גם היא מבולמיה .