בולמית בהריון

שלום חן, למרות שפנית בבקשה לתמיכה אל מישהי במצבך, אני רוצה בנוסף, להאיץ בך ללכת לשיחות עם בעל מקצוע. אני יכולה לתאר לעצמי, את המצב הבלתי נסבל המלווה אותך ביום יום- כמה דאגה את נושאת איתך לתינוק שברחמך ולילד שאיתך.
לתמיכה ממישהי במצבך יש חשיבות להתמודדות היומיומית, אך האם היא מעידה על מחשבתך שאין לך דרך מוצא אחרת? את ההריון את נושאת לבד בגופך, חבל להגביר את רמת הבדידות בכך שאינך משתמשת בעזרה כלשהיא.

אכן מאסתי בכל הטיפולים.דווקא בתקופות ארוכות שיצאתי מהבעיה(עד חצי שנה) זה היה מהחלטה אישית ולבד כשלא הייתי בשום טיפול תקופה ארוכה.הייתי אצל פסיכולוגים וטופלתי בעבר ב "שחף" והייתי גם מאושפזת.אבל לצערי אין טיפול פסיכולוגי ארוך שלא גובה כסף יקר כל כך שהתוצאות שלו מזעריות ולוקח זמן רב מאוד עד שרואים אותן. אני לא מתכוונת יותר להישאר עם הלשון בחוץ ,ערומה מכאן ומכאן כשאני רק ממלאת את כיסם של הפסיכולוגים שאחרי ולא נשארת עפם פרוטה ביד.דווקא בגלל שהנושא הוא לא.ףהוקוס פוקוס" הייתי שמחה אם היה קם בארץ מלאך שיתנדב למחירים סימליים ביותר כדי לרפא אותנו ולא כדי לעשוק אותנו כשיש לנו עוד חיים ומשפחה לנהל.

קראתי את הודעתך ואיני יכולה שלא להגיב. נכון זה לא הוקוס פוקוס כיוון שה"א היא איננה המחלה העיקרית אלא סימפטום למערך שלם שהוא הבעיה.אבל אין ספק שטיפול עוזר כשבאים ממקום של לרצות להיעזר.כל הטיפולים הן היקרים שביניהם והן הזולים יותר(וישנם כאלו מסגרות למשל,קופ"ח שהטיפול בהם לא נופל על אלו הפרטיים,כך שהתירוץ הזה שסיפקת בטל) לא יהיו יעילים כל עוד שלא תביאי את עצמך ותביני שאת נכנסת לתקופה קשה של מלחמה ושינוי.וצריך לרצות אותו מאוד כי בהתחלה חומות ההגנה "מרימות ראש" וצריך ללמוד למוטט אותם... אבל דווקא עכשיו כשאת בהריון,אני חושבת שזאת התקופה הכי נכונה וחשובה בשבילך להבין שסדר העדיפויות השתנה ואת חייבת את זה לעצמך ואם לא לעצמך אז לפחות למען בטחונם ובריאותם הנפשית והפיזית של ילדייך.\ וזה לא שאני לא מבינה עד כמה קשה השינוי הזה ובייחוד עכשיו כשההורמונים משתוללים וכשההריון הוא תקופת גדילה ולא רק פיזית.אני מבינה מאוד.אבל מניסיון אישי אני יכולה לספר לך שאני עברתי שני הריונות בריאים לאחר 12 שנה עם אנורקסיה.ואני מודה על כך.כי יש לי חברה שאיבדה את העובר שברחמה בחודש שישי ועד היום היא לא סולחת לעצמה על זה. עשי את השינוי,חן.את חייבת את זה לעצמך. ואם תרצי אני מוכנה לעזור ולהקשיב,אבל רק בתנאי שאת תרצי לשנות. מאחלת לך שנה טובה,שנה של התחדשות ופריחה אישית, קרן אור.

תודה על תגובתך.אילו מכונים מטעם קופת חולים את מכירה שיכולים לעזור לי ולא באופן שאצטרך להתאשפז ולעזוב את עבודתי ומשפחתי?.אני אכן צריכה עזרה.תודה רבה ושנה טובה ובריאה

לאיזה קופ"ח את שייכת??ובאיזה איזור?? את יכולה לכתוב לי ואני אנסה לכוון אותך לפי קופ"ח שלך(ואגב,שם יש צוות משולש של דיאטנית,פסיכולוג ורופא מאבחן שיתאים לך בהתחלה את סוג הטיפול)-ברגע שמביאים הפניה מרופא משפחה זה גם לא עולה כמעט(לפחות בקופ"ח מכבי).אני מאמינה שאת יכולה אם באמת תגלי נכונות לצאת מהבולימיה מבלי להתאשפז,זה הכול עניין של כמה את מחויבת לתהליך. אני עברתי,ובניגוד לחוות דעת שניתנו לי,את האנורקסיה שלי רק עם טיפול פסיכולוגי ללא אשפוז וזאת כי באמת רציתי והתכוננתי נפשית לתקופה של עליות וירידות. אשמח לשמוע ממך, קרן אור.

פני אל המרפאה אליה את שיייכת , ובקשי כתובת של מרפאה להפרעות אכילה. למרבית המרפאות יש. אכן, יש מרפאות ציבוריות. בהצלחה