סיפור ארוך.. זקוקה לעזרה

אני בת 16 וחצי ומגיל 12 בערך התחלתי בדיאטות בגלל הבלט... המשקל שלי תמיד היה נורמלי אבל לא הייתי דקיקה. בגיל 14 נכנסתי לזה ממש חזק, כל עולמי היה הבלט ועשיתי הכל כדי לרזות התאמנתי המון, לאט לאט הורדתי אוכל פה ושם מהתפריט עד שנשארתי עם ממש מעט אוכל תקופה של כמה חודשים, אני זוכרת הכל במעורפל, נדמה לי ששקלתי 42. הייתי כל כך נחושה בדעתי ירדתי וירדתי במשקל אחרי ששמו לב לרזון עשיתי בדיקות נתנו לי כדורי ברזל והתחלתי להשמין.. התחילו להיות לי בולמוסים... אחרי חצי שנה שוב חזרתי לרזון ובתחילת השנה של כיתה ט' השמנתי בצורה קיצונית 1.62 ו-68 קילו. כל יומיים נשברתי נהייתי מעין אכלנית כפייתית, שנאתי את עצמי ובאותה תקופה לא עמדתי בזה ועזבתי את הבלט שהיה כל חיי בגלל השומן. כיום אני בכיתה י"א שום דבר לא השתנה... תקופות של עליות וירידות, כמה חודשים אני אוכלת בצורה מטורפת עולה ל72 קילו ואז יורדת ל59 בערך. אני מתוסכלת, מיואשת, כל הזמן מצבי רוח דיכאוניים. כל יום אני חושבת על אוכל, מתעסקת בזה כשאני בדיאטה אני משקיעה בעצמי ובלימודים וכשאני נשברת אני מסתגרת בבית מחפפת בלימודים. אני לא יודעת למי לפנות ומה יכול לעזור לי אני כל כך מיואשת. ואני ממש מבקשת עזרה, כל דבר שיכול לעזור לי אבל בלי שההורים ידעו!! חשוב שהם לא ידעו, אני מתביישת בעצמי ובכמויות אוכל עד מוות אין סיכוי שאני אספר להורים תודה