חשש מהתפתחות הפרעת אכילה

כדאי לנסות לברר עם בנך מדוע הוא מצמצם באכילה.
למשל: האם יש דברים שמטרידים אותו? האם יש מחשבות מסויימות שחושב בנוגע לאוכל? האם מוטרד מהמראה החיצוני שלו?
לאחר שיהיה לך מושג לגבי הגורמים האפשריים להתנהגות הזאת, תוכלי להחליט האם דרושה התערבות מקצועית ואיזו.

תודה לתגובתך. מאחר והשאלות כבר נשאלו ולא זכיתי למענה של ממש אני שואלת שוב כיצד לנהוג ?

ראשית, מאחר שמדובר בתקופה קצרה מאוד בינתיים שבה נצפים השינויים ההתנהגותיים הקשורים לאוכל, קשה להסיק מסקנות לגבי הכיוון אליו צריך לפנות (גופני או נפשי).
הבנתי מתשובתך שלא הצלחת לברר עם בנך אילו מחשבות הרגשות ועמדות מתלוות לצמצום באכילה. האם זה מפני שהוא מסרב לשתף עמך פעולה? האם הבחנת בתופעות נוספות ששונות מהתנהלותו הרגילה? (מצב רוח שונה מרומם/ירוד, טקסים מסויימים, התנהגויות חריגות אחרות שחוזרות על עצמן?) איך הוא מתפקד לימודית וחברתית בתקופה הזאת?
לדעתי- אם המצב לא ישתפר והצמצום הזה (עם או בלי דברים אחרים שמתלווים אליו) ימשך, יש לפנות לאיש מקצוע שיצטרך לברר מה המקור להתנהגות הזאת. עדיף שזה יהיה מישהו שלבנך יש איזשהו קשר עמו (רופא משפחה, יועצת בבי"ס, מורה וכד') מתוך תקווה שהדבר יגביר את שיתוף הפעולה שלו.