הצילו

שלום לכל מי שקורא ויכול איכשהו לעזור... אמא שלי סובל מהפרעות אכילה,גדלתי להיות ילד שמנמן מעט עד שהצטרפת למגמת מחול, שם, נכנסתי לאנורקסיה אחרי שמנהלת הבלט הישראלי הטיחה לי שאני בחיים לא ארקוד אם אני אשאר במשקל בו הייתי. רזיתי 25 קילו עד שהגעתי ל-59 ק''ג על מטר 80. מאז, עברו 3 שנים, ואוכל הצליח להשתלט לי על החיים.היו לי תקופות של הקאות, תקופות של רזון, תקופות של עליות חדות במשקל, אבל הכי גרוע שמאז אני פשוט איבדתי כל קשר בן הנפש לגוף, בין גוף לרעב, בין פופורציות ביום יום. אני לא מצליח להנות מכלום, ואני מרגיש שהמחלה מביסה את אהבתי למקצוע.את אהבתי לחיים. אני נפגש עם דיאטנית מעולה והייתי במרפאה שעוסקת בהפרעות אכילה,כמעט שנה..לאחר מכן התחתי טיפול פסיכולוגי שנפסק באמצע כי זה רק עשה לי יותר התקפים. כיום, כרקדן מקצועי בלהקה, תזונה מהווה חלק לא מועט בביצועים.למרות שאני מודע למצבי,ויודע הכל כמעט על תזונה נכונה אני לא מפסיק עם התקפים, לפעמים הקאות (כשאין לנפשי המצולקת כוח להתמודד) וצימצומים תקופה אחרי. יש לי הכל, משפחה מדהימה, כסף, "בריאות", כישרון,אבל איכשהו אין לי כלום- האוכל ממית כל שמחת חיים, בכל תחום בחיי.יש תחושה שכלום כבר לא יכול לעזור לי מתוך יאוש,עצב ועייפות - אני פונה אלייך... הצילו :(