איך לעזור לאחותי בת ה 33 ?

שלום רב אחותי בת 33 וגרה אצל ההורים, וכנראה סובלת מבולמוס אכילה, אני כותב את כל ההיסטוריה של השנים האחרונות כדי להדגיש את גודל הבעיה. מאז הצבא החלו אצלה הפרעות אכילה בצורה של דיאטות קיצוניות ובמשך שנים רבות היא קמה באמצע הלילה להתקפי אכילה, היא נתונה למצבים נפשיים של כעס ועצבנות וגורמת לסכסוכים והרס מסביבה, הורי ניסו כל מיני דברים כדי לעזור לה וכלום לא עוזר , הם אינם יודעים איך להתמודד עם המצב ומוכנים לעשות הכל כדי לעזור לה והיא מסרבת לשמוע על זה (ציטוט "הם משוגעים שהם ילכו לטיפול ולקבל עזרה" למרות שהיא מודעת לבעיית האכילה שלה, אבל חושבת שזה הבעיה היחידה שלה ושחוץ מזה הכל בסדר), היא יצאה וחזרה מהבית כמה פעמים והמצב לא משתנה כבר הרבה זמן, היא לא מצליחה לשמור על עבודה יותר מחודש אחד רצוף ורוב הזמן יושבת לבדה בחדר, היא מתביישת בעובדה שהיא (חושבת) שהיא שמנה, והיא לא שמנה בכלל לא (אבל גם לא רזה באופן קיצוני אלא ממש גוף של אשה ממוצעת והיא יפה מאוד) היא מפצה על ההתקפים שיש לה בספורט מוגזם, היא גורמת לאי נוחות ומריבות למרות שבבסיסה היא אדם מקסים וטוב, זה כאילו שהיא פתאום הופכת למישהו אחר, אכול שנאה. כבר אין לה חיי חברה אמיתיים ובכל מערכת יחסים שהיא נמצאת בה קורים דברים קיצוניים שהיא הגורם להם, ריבים וסכסוכים בין משפחות לבני הזוג שלה, מקרי אלימות (בעיקר מצידה) ועוד. היא ממש שונאת את ההורים שלי, שהם ההורים הכי מקסימים אוהבים ונותנים בעולם, ואין לה שום סיבה לשנוא אותם, אבל היא מאשימה אותם בכל מה שקרה לה, היא חושבת שהיא הכבשה השחורה במשפחה (לדבריה) ושההורים שלנו הם אלה שהביאו אותה למצב הזה, בתקופה מסויימת היא אפילו עשתה "כישופים" (במילותיה) והלכה ל"מכשפה" ושאר בעלי אוב שאני לא מבין בהם, (אני מזכיר זאת רק כדי שתביני את הקיצוניות), היא גם חושבת שאמא שלי עשתה לה כישופים וקיללה אותה (אמא שלי היא אדם מדהים ונדיב שעוזר לסביבתו שלא נדבר על משפחתו), ההורים שלי מוכנים לעזור לה ולממן טיפול ודירה (כמו שהם תמיד מציעים וכמו שבעבר כבר מימנו) אבל לדעתי מעבר דירה זה לא הפתרון (כמו שכבר היה) היא צריכה לרצות טיפול ושנדע לאן ללכת, לי ולה יש מערכת יחסים די טובה ואני היחיד שיכול לדבר איתה ולשכנע אותה ללכת לטיפול (אין לי בעיה גם לבוא איתה) פעם אחת שכנעתי אותה שנלך להיפגש עם פסיכולוג להפרעות אכילה, הבעיה הייתה שזה היה בבאר יעקב בבי"ח למופרעי נפש, וזה לא התקבל על הדעת מבחינתה, אין לי בעיה לקחת אותה גם לפסיכולוג פרטי, למרות שהמליצו לי על צוות שמתמחה ולא על פסיכולוג אחד! מכיוון שהבעיה קשורה למשהו לא פתור בינה לבן עצמה. החיים שלה הם תסריט רע שחוזר על עצמו כבר 10 שנים והיא לא מצליחה לצאת מזה, ההורים שלי כבר הפכו חולים ועברו מצבים בריאותיים לא נעימים בשנים האחרונות בכולם הרופאים קישרו זאת לעצבים וכעסים המופנים כלפי עצמם. אני הרבה זמן מבקש עזרה אבל בכל פעם נתקל בבעיה אחרת, מה ניתן לעשות?