הפרעת אכילה - בת 14.5

בתי בת 14.5 סובלת מהפרעת אכילה "לא רגילה" כלומר הפרעה שאינה עונה על כל הקריטריונים של אנורקסיה (לא מתנזרת מממתקים או מוצרים עתירי קלוריות למשל, מדברת בקול רם על הכיעור שברזון כפייתי). מקבלת טיפול פסיכולוגי ודיאטני ולאחרונה גם יעוץ פסיכיאטרי. ההפרעה מתבטאת בצמחונות קפידה מגיל 7-8, התנהגויות חריגות סביב אוכל ושולחן האוכל, בררנות יתר ואי הבנה של המצב הבריאותי/הנפשי. היא בטוחה שאין לה שום בעיה והבעיה היא אובססיביות היתר שלנו לגבי האוכל. האמת היא שחוסר התשוקה לאוכל ובררנות יתר היתה קיימת מינקות. בגיל צעיר לא ייחסנו לכך משמעות מעבר לנסיונות לשכנע אותה לגוון ולטעום - נסיונות שלא צלחו. לאחר טיפול פסיכולוגי ודיאטני של כשנה וחצי ונסיון להעביר לה אחריות על האוכל שוב היתה התדרדרות במשקל. כיום שוקלת 39 ק"ג בגובה 153. טרם קיבלה מחזור. המלצות המטפלים היא לעבור לטיפול תרופתי מלווה בדיאטטי ופסיכולוגי ואם לא תעלה משקל - לשקול אשפוז בתוך מספר חודשים. אנו מטופלים ע"י אנשי מקצוע מעולים וסומכים עליהם מאוד. מדובר בנערה מחוננת, שמתפקדת כמתבגרת טיפוסית בכל שאר תחומי החיים, למעט האוכל. למיטב ידיעתינו היא לא משתפת חברות בבעיה וגם מסתירה אותה מבני המשפחה הלא גרעינית. קשה לנו מאוד עם הרעיון של אשפוז במיוחד עם החשש שהניתוק משגרת החיים ובמיוחד מחיי החברה ובית הספר יכול להביא לנסיגה במצב. לא ידוע לנו על מסגרות ציבוריות לטיפול, שאינו טיפול באשפוז, אבל יכול להביא לתוצאות דומות. מובן שאם זו האופציה היחידה לעזור לה נעשה זאת, גם אם בלב כבד. השאלה אם מיצינו את כל האפשרויות? נשמח לקבל משוב, תודה אני