שאלה.

שלום,
את מתארת תחושות ומחשבות קשות מאוד על רקע המראה שלך וההתעסקות באוכל ובאכילה. את לא מציינת האם את נמצאת בטיפול כשלהו, האם מישהו קרוב אליך מודע למחשבות ותחושות אלה (משפחה/ חברים ועוד). בראש ובראשונה אני ממליצה לך לשתף מישהו קרוב שיוכל לעזור ולעבור איתך את התהליך. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית בתחום הפרעות האכילה, שם תוכלי להבין יותר מה מניע אותך לאכילה, מה האכילה ממלאת עבורך, מדוע יש התעסקות כזו בגוף וכו'. נשמע שאת מבוהלת מההגדרה או האבחנה של הדבר ממנו את סובלת, אבל לא הייתי נכנסת כרגע להגדרות אלא מנסה לטפל במצב הנוכחי. חשוב לי לציין שניתן לטפל אם רק תפני לעזרה ותשתפי מישהו שיעזור לך לגשת לטיפול ולאזור את הכוח להתמודד עם זה.
דרך קופות החולים השונות תוכלי לפנות למרפאה להפרעות אכילה (ניתן להעזר ברופא המשפחה לשם הפנייה אם תרצי, אך לא חובה). ושוב, ממליצה לשתף את ההורים שיעזרו לך בזה.
בהצלחה

קודם כל תודה רבה על המענה! לחברים שלי חפרתי כבר שנים שאני שמנה והם תמיד אמרו לי להפסיק לקשקש.בזמן האחרון אני כבר בקושי מדברת איתם על הנושא הזה כי פשוט עושה לי רע לשמוע אותם משקרים לי בפרצוף מתוך רחמים.אני פשוט יודעת שכולם חושבים שאני פרה. אני לא נמצאת בשום טיפול ואני לא מרגישה שאני מסוגלת לשתף את ההורים שלי בזה בכלל.יש לי קשר טוב איתם אבל הוא שטחי נורא,הם בטח לא חושבים שיש לי "בעיות רציניות" כמו בעיות מסוג כזה...הם פשוט יצחקו לי בפנים לפי דעתי.אני פשוט מרגישה נורא עם כל העסק הזה.

האם יש מישהו שאת מסוגלת לשתף בקשיים שעוברים עלייך? אני מתכוונת לשיתוף אמיתי וכן כגון תחושותייך, מעשייך ומחשבותייך. אפילו דמות חיצוית כמו יועצת רופא משפחה וכו'. כי גורמים אלה יוכלו להפנות אותך לטיפול במקום הנכון ומשם גם יעזרו לך לדבר עם הוריך בצורה פחות שיטחית (כפי שאת מתארת). פנייה לטיפול במקום המתמחה להפרעות אכילה יכולה מאוד לעזור לך, במיוחד בתחושות שלך שאת לבד בנושא. ואולי תופתעי איך יגיבו הורייך אם תשתפי במה שבאמת עובר עלייך. אבל אני בטוחה שעזרה מקצועית תוכל לעזור לך בנושא.
המון בהצלחה