משובשת

היי, אני בת 25, סובלת מהפרעות אכילה כבר כמעט ארבע שנים.

זה התחיל בדיאטת כסאח אחרי שעברתי לגור לבד. כל החיים הייתי רזה, אפילו רזה מאוד, אבל אז בטיול של כמה חודשים העלתי 10 ק"ג ולא יכולתי לזהות את עצמי יותר. כשחזרתי לארץ רציתי לחזור לעצמי כמה שיותר מהר, והדיאטות, בשילוב עם הבדידות והדימוי העצמי הנמוך הובילו אותי מהר מאוד להקאות, מדידות, חישובים, קיזוזים, פעילות גופנית מוגזמת וכל מה שכולכן מכירות. היום אני במצב טוב יחסית - אני לא מקיאה, אבל אני עושה המון ספורט (עד כדי כך שעכשיו יש לי דלקת בברך ואני לא יכולה לעשות כלום). אני משקיעה כמעט את כל זמני בתכנון ומחשבה על אוכל, כך שאין לי כמעט אנרגיות לשום דבר אחר. אני חיה בחרדה מתמידה שאני אשמין, ורק חושבת תמיד איך אפשר להיות רזה יותר. זו אובססיה.

אני רוצה ללכת לטיפול, רוצה שמישהו יתקן אותי, אבל אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי - וגם, אני לא בטוחה שזה בכלל עוזר. משהו אצלי משובש לתמיד. הייתי בעבר אצל כמה פסיכולוגיות, אבל זה לא עזר לי - אף אחד לא הצליח להחזיר אותי למצב שהייתי בו לפני שהתחלתי דיאטה.

אני רוצה לחזור להיות מי שהייתי לפני הנסיעה הזאת. מישהי שמעולם לא חשבה על אוכל כדבר מאיים או מנחם, מישהי שאהבה את הגוף שלה ולא פחדה ממנו או התעללה בו. מי יכול לעזור לי? אני לא רוצה להמשיך לחיות ככה.