מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מה הבעיה שלי?אלמונית05/04/2009
היי, אני בת 20, מסיימת צבא עם כמה קילוגרמים עודפים..מרגישה שיש לי איזשהו עיוות בחשיבה בכל מה שקשור למשקל ואוכל.
אני מתעסקת המון עם משקל. חושבת בגרמים, בכמויות, מה יוסיף יותר או פחות למשקל.
זה בא לי בתקופות, לפעמים אני נותנת לעצמי לשכוח מכל ההתעסקות הזו ואוכלת בלי מגבלות-הכל מהכל גם כשאני לא רעבה. בתקופות האלה אני נעה בין 55 ל57 קילו על 1.54 ומרגישה מלאה. בשבועות האחרונים התחלתי לחזור לאכילה המועטה יותר ולשילוב של ספורט. עכשיו אני שוקלת 51 ושואפת לרדת עוד..
אני יודעת שדיאטות קיצוניות מביאות לתוצאות מהירות ומזיקות לבריאות, אבל זה פשוט נשכח ממני ואני מעדיפה לראות את המספר על המשקל שהולך ופוחת. מעדיפה להסתכל במראה ולראות את הרגל דקיקה יותר, את הבטן שטוחה, את הבגדים רופפים. באותו רגע אני לא מרגישה רעב, לא חושבת על אוכל. מדחיקה את זה כמה שאפשר.
כמה שזה ישמע טיפשי, לפעמים אפילו לשתות אני מנסה פחות. רק לראות משקל נמוך כל הזמן ולרדת. אני נשקלת מעל 5 פעמים ביום. בקטע אובססיבי-ואני מודעת לזה.
המוטיבציה בשמים, עד שמתחילות המחשבות על הנזקים..כשבנוסף להכל אני גם צימחונית, ולא דואגת לתפריט מאוזן שישלים את החסרים.
יש לי המון ידע בתזונה, בהפרעות אכילה, ובכלל בכל מה שמתקשר לזה..אני מגדירה את עצמי כחכמה, שיודעת מה אני עושה עם עצמי, ואיפה לעצור ובכל זאת קשה לי לשפוט את עצמי.
בצעירותי נסחפתי עם השאיפה לרזון והגעתי למשקל של 38 קילו ופחות, ועל דעת עצמי עצרתי את זה ועליתי, אבל נקיפות המצפון לא מניחות, הגועל מהשומן לא מפסיק להציק ואני מוצאת את עצמי יורדת ועולה כל הזמן.. עכשיו אני בשלב של ירידה ולא יודעת מתי זה ייפסק.
זה פשוט לא עובד אחרת. אני מרגישה שטוב לי, שכייף לי לצאת כשכולם מחמיאים, כשהבגדים יושבים יפה, ולא רוצה שהרגע הזה ייגמר..קל לי לא לאכול, אני מתרגלת לזה נורא מהר.
אני יודעת שיש לי בעיה, אבל אני גם יודעת שאני מודעת לה ב100 אחוז ובכל זאת מתכחשת לה בצורה בלתי נשלטת ומתסכלת.
מה את מייעצת לי?
תודה מראש, אלמונית :)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
חיה דורון06/04/2009שלום,
מהתיאור שלך נשמע שאכן יש לך ידע רב והתבוננות על מצבך. אך עם זאת נשמע שיש מצבים בהם יש תחושה של חוסר שליטה למרות המודעות. לא ציינת מתי החלו התנודות במשקל ובהתנהגות והאם טופלת בעבר בנושא זה או אחרים. אני ממליצה לפנות ליעוץ בנושא הפרעות אכילה כדי להתחיל לברר את מקור המחשבות וההתנהגות וכך להבין יותר מה מניע אותך לזה.
בטיפול מסוג זה מעורבת גם דיאטנית שתוכל לעזור לך בבניית תפריט מאוזן יותר ובניית תוכנית לפעילות גופנית מאוזנת ובריאה לגופך.
המון בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהקודם כל תודה רבה על התשובה המהירה!
אלמונית07/04/2009
אני מוסיפה מעט פרטים שהעלית-
תנודות ראשונות במשקל החלו לפני המעבר לתיכון, גיל 15 בערך.
הייתי מספר פעמים אצל דיאטנית, תפריטים לא עוזרים לי-הם נראים לי תמיד מוגזמים מידיי, ואני לא מצליחה להתמיד בהם, בנוסף, הלחיץ אותי עניין השקילות, ותיארתי לעצמי שאשמע ממנה מה ששמעתי לא פעם ולא פעמיים מרבים אחרים-שהמשקל נמוך וכדאי לעלות, אז ויתרתי מראש. הרגשתי כאילו אני צריכה לרצות מישהי שמשקיעה ומנסה בכוח למצוא לי תפריט מתאים ללא הצלחה.
בנוסף היו לי שיחות עם יועצת בית ספר, פסיכולוגית בית ספר. החשיבה היא אותה חשיבה, הרצון נשאר זהה. כל מה שמעניין אותי הוא להיות רזה. רזה כמו שאני אוהבת.
אני לא בטוחה שאפשר לצאת מזה או לשכוח מזה.
מאז הדיאטה הראשונה זה מלווה אותי. מתבטא בהמון צורות ואופנים.
יש לי שליטה אבל לפעמים אני באמת מאבדת אותה, אני משתדלת לא לחצות קווים אדומים, אבל בכל זאת יש מקרים שקשה לי להתאפק.
אני מפחדת להדרדר, אבל לא מצליחה לחשוב בהיגיון בפועל. רוצה ולא רוצה את זה בו זמנית, אבל יותר רוצה.
עוד יותר מפחיד אותי המפגש עם בעלי מקצוע שיגדירו אותי בעלת הפרעת אכילה, פסיכולוגית קשה לי מאוד לקבל על עצמי כזה תואר ולהרגיש "מטופלת". אסוציאציות מאוד שליליות עולות בי, קשה לי לקבל עזרה. אין דבר שמפחיד אותי יותר מזה. מעדיפה להשאר אנונימית, לא להחשף, בטח לא בצורה ישירה. באמת קשה לי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה
חיה דורון08/04/2009שלום,
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, את נשמעת נבונה ומודעת אך יש לשים לב שבפועל את מתעסקת עם האוכל/ משקל/ מראה כבר כ- 5 שנים בדרך זו או אחרת. נראה שהעבודה העצמית שעשית עבדה אך עד גבול מסויים כי העובדה היא שהנושא עדיין מעסיק אותך ומפחיד אותך. טבעי שקיימים שני הקולות הללו שאת מציינת- האחד רוצה להמשיך ולרדת במשקל והשני רוצה להיות בריא ולעצור את ההתדרדרות. שני הקולות האלה יוצרים תחושת יאוש קשה שהמצב לא יכול להשתנות ובלבול וחשיבה שלעיתים אפשר לבד.
האם מישהו יודע על המחשבות וההתעסקות שלך? האם שיתפת מישהו (חברה/ משפחה וכו')?
מהניסיון שלי קשה מאוד להתגבר על הפרעות אכילה או הפרעות באכילה (מבלי להגדיר אותך ככזו) ללא עזרה מקצועית. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית המתמחה בהפרעות אכילה, למרות הקושי שלך בכדי לא למצוא את עצמך מתמודדת עם אותם הקשיים בעוד כמה שנים. מהניסיון שלי הקשיים בדרך כלל גוברים וגורמים לשיבושים שונים בחיים. ולכן אני מאוד ממליצה לטפל בזה עכשיו, כי מהתרשמותי את יכולה להתמודד עם זה ולהגיע להישגים ולתוצאות.
שיהיה המון בהצלחה
וחג שמח* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

