בעיה

תמיד הייתה לי אובססיה לאוכל... אולי זה בגלל ההתעסקות עם הנושא בבית
היו לי משברים רבים בגלל דימוי עצמי מחורבן ובסוף, לפני שנה או שתיים פתחתי בלוג בישראבלוג בו החלטתי לרדת במשקל. בהתחלה היה אחלה, וזה מאוד עודד אותי, אבל אז התחילו בולומוסים והתחלתי להקיא, ואני מאוד אהבתי את ההרגשה הזאת.
התחלית לאכול בכוונה גם בלי שהיה לי בולמוס אמיתי ולהקיא, כל החרא היומיומי כבר לא הזיז לי כי זה נתן לי סוף כל סוף- סיפוק אמיתי.
בחרתי לחיות עם בולמיה כמו זריקת מרץ כשרע לי בלב... אבל אז התחלתי להיות ממש חלשה.
לא היה לי אנרגיה ללימודים, דבר שאסור לי לפגוע בו
אז ניסיתי לצמצם את ההקאות למינימום (רק כשאני מרגישה שאכלתי יותר מידי)
והעלתי את המשקל שירדתי בזמן הזה
אני מתוסכלת כל כך.
אני חושבת לחזור לשקוע בבולמיה אבל אני מפחדת על הציונים שלי