העסקת בולמית לטיפול בפעוטות

להשאיר את הילדים עם אדם זר זה בלי קשר צעד לא קל, ואני מבין את הרצון למצוא מטפל מושלמת. בפועל, תאלצי כנראה להסתפק במטפלת אנושית. לגבי שאלת הגודל שלה, איני רואה רלבנטיות - אם היא היתה אישה גדולה ללא הפרעת אכילה גם היתה בעיה?
לגבי הפרעת האכילה, אני חושב שטוב אתם עושים בכך שכוונתכם לדבר על כך ישירות. האשפוז בעבר אינו רלבנטי גם הוא, אבל היות ואת מתארת שגם כיום נמשכת בעיה, אולי תוכלו לברר איתה במה מתבטאת הפרעת האכילה כיום וכיצד היא משפיעה על תפקודה היומיומי. אין פה תשובה מקצועית חד משמעית, ותצטרכו פשוט לשמוע אותה ולקבל החלטה כהורים, האם אתם חשים שהדברים ששמעתם מרגיעים אתכם או לא. אני חושב שעצם הנכונות לנהל איתה דיאלוג ישיר על הנושא היא המשמעותית, ומעידה על המידה בה חשוב לכם לפעול על סמך הערכים החשובים לכם.

יצוין מיד שאינני אשת-מקצוע, ובחרתי להגיב לפנייתך עקב הבנתי ללבך ולדאגתך. אני עצמי לוקה בהפרעת-אכילה עיקשת שנים לא מעטות, וגם גדלתי בבית הזוי אכילתית - אם ניתן לקרוא לזה כך (וסליחה מראש על לשון הארס), כך שאני "סגורה" ומנוסה משני הכיוונים (לצערי הרב).

בגדול, אני לא חושבת שיש מקום לפסול את המטפלת רק בגלל מחלתה/בעייתה. מוזר לי שהיא בחרה לחשוף בפניכם את פרטי מחלתה, כי בדר"כ מופרעי-אכילה מסתירים את היותם חולים, וכל שכן בניסיונם להתקבל לעבודה חדשה. אך אולי זו דווקא נקודה חיובית, משום שכך היא מאותתת לכם שהיא כנה, ישירה ואחראית, ומן הסתם היא לא היתה מכשילה את עצמה בקבלה למשרה שהיא באמת חפצה בה.

לדעתי, יש להתייחס לבולמיה שלה כאל כל מחלה כרונית אחרת, היינו - להתייחס לנקודה האם היא מטופלת ומושגחת איכשהו/היכנשהו והאם היא דואגת לעצמה לפי מסוגלותה, כמובן. בנוסף, יש לשים דגש על המשרות הקודמות שלה, מידת יציבותה בהן ועל הרקע שהיא באה ממנו. מבחינת הזנת הילדים - לדעתי הבולמיה שלה לא אמורה להשפיע על אופן הזנת הילדים שלך או על התנהגותה הנפשית איתם אם היא מיוצבת נפשית (אני טיפלתי בילדים קטנים בהיותי אנורקטית "סודית" ולא היתה שום השקה בין התנהגות האוכל הנורמלית איתם לבין ההפרעה הסודית שלי בחדרי-חדרים). אבל - וזה מניסיון לצערי- התנהגות אכילה לא נורמלית מעל פני השטח כן עלולה להשפיע לרעה על הילדים, כי הם רואים, שומעים וקולטים הכל גם כשנדמה למבוגרים שלא. לפיכך, טוב שאתם מתכננים לדבר איתה ולהבהיר את התמונה לגבי מצבה העכשווי, בתקווה שהיא תבחר שוב בדרך הכנות בעת פרישתה מולכם. אל תהססו לשאול אותה את השאלות שמציקות לכם כדי לקבל החלטה שתניח את דעתכם. וכמובן שקיימת אפשרות של העסקה לתקופת ניסיון המוסכמת מראש על שני הצדדים אם בגדול אתם מעוניינים אבל "עוד לא סגורים על זה".

לסיכום - לדעתי אין מקום לפסול מראש, אבל יש כמה נקודות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת. כאמור, זוהי רק דעתי האישית.

מקווה שעזרתי קצת...

בהצלחה.