חושדת באחותי..מה לעשות?

חשוב לציין שלא ראיתי שהיא אוכלת בצורה מוגזמת
היא ילדה מדהימה,חכמה ויפה,יש לה מבנה גוף נורמלי
אני לא יודעת אם באמת מדובר במחלה אך אני לא מוכנה להסתכן, ואם כן מדובר בהפרעה אני לא רוצה שהמצב יהיה גרוע יותר,לדעתי זו התחלה אך איך עוזרים לה כבר עכשיו?

שלום לך,
נשמע שאת מאד דואגת לאחותך ושיש לכן קשר טוב למרות ההתרחקות שחלה לאחרונה.
אני מציעה לך לנסות ולדבר איתה בעדינות וכמו כן לפנות להורים ולשתף אותם במה שמתרחש עם ביתם. אני מניחה שהיא לא תרצה לשתף אותם אך יש לכך חשיבות רבה.
הצעד הראשון הוא שאחותך תשתף במה שעובר עליה ופניה לסיוע מקצועי הולם.
בהצלחה

ניסיתי שוב לדבר עם אחותי,ושוב היא סירבה לדבר כאילו ידעה מה אני רוצה להגיד לה,ושוב לא הספקתי להתחיל לדבר על הנושא.
היום שוב ראיתי אותה מסתגרת בשירותים אחרי שסיימה לאכול. ולשבת בצד ולדעת שאין לי מה לעשות זה מעצבן וכואב.
היא לא מוכנה לדבר,ואת ההורים שלי אני לא רוצה לשתף מכיוון שאני יודעת שאמא שלי לא תעשה את הדבר הנכון.
איך אני בכל זאת כן עושה משהו למרות שהיא לא מעונינת לקבל עזרה ??
( בהנחה שהיא מנחשת נכון על מה אני רוצה לדבר איתה).

שלום לך,
תחושת חוסר האונים אכן קשה ומתסכלת עבורך, אך חלק נכבד מהמחלה הזו זה ההסתרה, ההכחשה וההתנגדות לקבל עזרה.
לפי הסממנים שאת מתארת, זה אכן סוג של הפרעת אכילה. את לא יכולה לקחת עליה את כל האחריות, ולכן את חייבת לשתף מישהו קרוב שיוכל לעזור בעניין. היא מתחת לגיל 18 ולכן מבחינה חוקית עדיין תחת השגחת ההורים. אני מציעה לשתף את ההורים, למרות הפחד שלך מהתגובה שלהם. בקופות החולים ישנן מרפאות המתמחות בהפרעות אכילה הכוללות גם הדרכת הורים, בדיוק למצבים כאלה.
ההתמודדות והאחריות לעניין הזה הן קשות ולכן אני ממליצה בחום לשתף (אולי אפילו מישהו אחר שקרוב אליה ובוגר כמו יועצת, רופא משפחה, מורה וכו').
בהצלחה