אכילה מופרזת

בניגוד להפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה, שם ברור שהצמצום התזונתי הוא רק חלק מתמונה רגשית אישיותית רחבה יותר, על אכילת יתר נוטים לפעמים להסתכל דרך משקפיים מצומצמות, כאילו כל הבעיה היא המשקל וכל מה שצריך זו דיאטה. זו עלולה להיות ראיה מאד בעייתית וחלקית, ואני מציע לשקול התייחסות רחבה יותר לבעיה, כלומר לדאוג לא רק לטיפול תזונתי אלא גם לטיפול פסיכותרפויטי שבו אפשר יהיה להבין על אילו חסכים או מצוקות יושבים הדפוסים האלו. אגב, בימים אלו יצא ספר של אורית זאבי-יוגב שנקרא "רדו ממני", וכולו מוקדש לסיפורים טיפוליים על התמודדות עם אכילת יתר והשמנה, מומלץ בהחלט.