בולמיה כתוצאה מחוסר התמודדות

אני לאיודעת אם זה המקום הנכון לרשום בו,
אבל אני חסרת שליטה.
החוסר שליטה שלי מתבטא במין,אלכוהול ואוכל.
לצערי איני יודעת מתי מגיע "גבול הטעם הטוב".
אולי כי חייתי עם ניצולת שואה שהכריחה אותי לסיים הכל מהצלחת, כי לכי תדעי אם מחר יהיה..
החוסר שליטה שלי מתאחד באלגנטיות יתרה עם חוסר ההתמודדות, ההכחשה.
כשקשה לי, רע לי, עצוב לי, שמח לי-אני פונה אל האוכל ואז אל האסלה.
הם המפלט שלי, הם החברים הכי טובים שלי.
נמאס לי מהם כבר ממזמן, אבל כשהם עוזבים זה רק לקצת- כי אני הרי בהמה, ובהמה היא חסרת שליטה.
אני לא יודעת איך להתנהל עם הכל.
ותהייתי...אולי אתם יודעים איך להתנהל? איך להתמודד עם האוכל? החיים? המחשבות?
איך להיות בעלת שליטה.נמאס לי להתנהג ולהראות כבהמה.
לא טוב לי ככה.
אני כ"כ מלוכלכת.
אני רוצה שליטה. על הכל. בעיקר על האוכל.
תודה מראש.

רצוי לציין-
אני בת 19. 3 שנים בולמית, מתוכם בערך שנה שלא הקאתי עד לא מזמן (כי החיים האישיים שלי" התמוטטו" והייתי חייבת לברוח אל האוכל).בשנה הזו בערך הייתי מטופלת אצל פסיכיאטרית ודיאטנית בו זמנית.
אני לא רוצה רוצה לחזור אליהם (והארנק שלי יותר)