מחפשת תשובה

חד משמעית כן. זה אמנם דורש על פי רוב תהליך של התמודדות וטיפול מקצועי, אבל בהחלט ניתן להחלים מאנורקסיה, ולחיות חיים מלאים ועשירים ללא המחלה.

וזה אומר... לקבל את זה שאתה שמן? להעלים את הסימפוטמים של האנורקסיה, כתוצאה מזה להשמין [אהה.. סליחה "לעלות במשקל"]. ופוף - אתה לא חולה.

כמה גאוני.

המחשבה שיש רק שתי אפשרויות, להיות שמן או לסבול מהפרעת אכילה, היא מלכודת אנורקטית. אף איש מקצוע שמטפל בהפרעת אכילה לא רואה בהשמנת יתר יעד טיפולי, כשם שרזון קיצוני אינו יעד טיפולי. מעבר לכך, אין גם מחשבה שברגע שעולים במשקל ההפרעה נעלמת - בדרך כלל יש צורך בהמשך טיפול ועבודה גם אחרי שמגיעים למשקל תקין ומאוזן. כמו שכתבתי, הטיפול הוא התמודדות ממושכת, לא תמיד קלה, בלי פתרונות קסם, אבל מניסיוני גם החיים בצל ההפרעה אינם קלים במיוחד, בלשון המעטה.

מה שבשבילם נחשב ל"משקל נורמלי" לדעתי זה שמן.

האמת, מבאס לקרוא את המחשבות שלך . האם אתה באמת חושב שכדי להיות רזה אתה חייב להיות בהפרעת אכילה ? אם זה ככה , אז ממש צר לי עליך . יש כל כך מעט שמחה בחיים של חולה בהפרעת אכילה וכל כך מעט אלטרניטיבות . להיות "רזה " במושגים האלה זו עבודה במשרה מלאה . איך נשאר לך כוח לדברים אחרים ?

חלק יקראו לזה הפרעת אכילה עם קונוטציה ש ל חיים אומללים
אני אקרא לזה דיאטה, ואורח חיים
את חושבת שאת בריאה? את חושבת שהגוף שלך יפה?

אדם הי ,
לשאלותיך. התשובה היא כן וכן .
כן אני חושבת שאני בריאה . כן , הייתי חולה שנים רבות . חולה ממש . פיזית ונפשית .
כן אני חושבת שהגוף שלי יפה . הכי יפה והכי שלי . אני נהנית ממנו וחוגגת אותו . אני מטפחת אותו בכל צורה שהיא והוא כלי נהדר לאישיות שלי
כן , אני חושבת שאני יכולה להיות יותר רזה . אבל אני גם חושבת שאני יכולה להיות בכושר יותר טוב , ואני יכולה להפסיק לעשן ואני יכולה לשפר את היחסים שלי עם אמא שלי ואולי הגיע הזמן שאחליף מקום עבודה ואולי כדאי שאלמד עוד שפה ...
אתה מבין ? להוריד עוד כמה קילו הפך להיות חלק ממגוון של דברים שאני רוצה לעשות כדי לשפר את עצמי . עד לפני שנתיים , זה היה הכל . סיימתי תואר , היו לי מערכות יחסים , התקדמתי בעבודה , וכלום לא היה נחשב כי היו לי (לדעתי) כמה קילוגרמים עודפים . כל תפיסת ההצלחה והכישלון שלי התמקדו בזה. כשנפל לי האסימון , והבנתי את הזמן , האנרגיה והמשאבים שהקדשתי לנושא הזה השתוללתי מעצבים על עצמי , על המשפחה שראתה ולא הבינה , ועל המושג הכללי הזה "עולם " או "חברה " שמעבירים מסרים בכל מדיה אפשרית שאם את לא רזה , את כלום .
אני אכתוב כאן בהזדמנות על ההתמודדות שלי עם המסרים האלה ( שנמשכת עד היום) ועל הכח העצום שמקבלים כמחליטים להיות מעליהם . שבוע טוב שיהיה לך אדם . תמר

שלום מיכל,
אני שומעת את רצונך לחזור לילדה שהיית פעם. אין לי שום אינפורמציה לגביך אך המטרה בטיפולים השונים היא שהקול הבריא יתפוס יותר מקום והקול החולה יתפוס פחות. עד כמה כל אחד מהם יתפוס תלוי בגורמים שונים ומגוונים.
מקווה שאצלך הקול הבריא יתפוס את כל המקום
בהצלחה

האם יבוא היום בו ארגיש טוב עם עצמי? בו אסתכל במראה ולא אראה יותר נערה שמנה/מלאה?
האם יבוא יום שבו אלך עם בגד ים לבריכה כמו כולם ולא עם בגדים ולא אנסה להסתיר את הגוף שלי בכל צורה?
האם יבוא יום ואהיה מרוצה מחלקי הגוף שלי כמו הבטן, הירכיים, הזרועות?
אפילו מספיק לי אם יבוא אותו היום שבו פשוט יחזור לא להיות לי אכפת, כמו כשהייתי קטנה, שמראה חיצוני באמת לא שיחק תפקיד בחיים שלי.

הי
אני באמת מאמינה שאפשר. להיות בריאה , ללא משקל עודף אבל גם ללא רזון קיצוני . ללבוש בגדים יפים , ללכת לים ולבריכה ובלי להתבייש .
צריך "לעבוד" בשביל זה , בדיוק כמו שצריך לעבוד בשביל להרוויח כסף, לסיים לימודים, לתחזק זוגיות .
לעבוד בשני מישורים :
המישור הנפשי - ללכת לטיפול , להבין למה את מרגישה כמו שאת מרגישה כלפי הגוף שלך , ללמוד מלחסום מסרים שלילים שאת מעבירה לעצמך ומקבלת מבחוץ בנושא המשקל שלך .
ולפתח אהבה עצמית בריאה ,סלחנות והרבה סבלנות לתהליך .
המישור הגופני :צריך בשביל זה לאכול הכי בריא שאפשר, אוכל טוב, בריא , מזין . לא לאכול יותר מידי אבל גם ממש לא פחות מידי .
לשתות הרבה מים
ולהתאמן הרבה, בכל סוג כושר שעושה לך את זה
ולדעת להתלבש נכון .
צריך להבין שיש סוגים שונים של גוף נשי . אגן רחב יותר , חזה גדול או קטן , זרועות מלאות או רזות
בארץ יש לבחורות נטיה לנסות להידחס לתוך בגדים שקטנים עליהן בכמה מידות .
ואז נוצר המראה ה "מלבב" הזה של בחורה שהיא יחסית רזה אבל המכנסיים שלה כל כך קטנים שהיא נשפכת לכל הכיוונים . זה לא אסתטי ולא נשי .
וזהו
שיהיה בהצלחה
תמר