מיואשת

כל כך רע לי בזמן האחרון שאני לא יכולה לתאר את זה במילים.
יש לי עבר של אנורקסיה פעילה מאוד ואני חוששת שזה חוזר.
אני שונאת את החיים האלה ואת כל מה שכרוך בהם ונמאס לי מהכל.
עוד לא חשבתי על להתאבד אבל אני מפחיתה משמעותית באוכל וכל משהו שאני מכניסה לפה אני אחרי זה מצטערת עליו. כבר לא אכפת לי לחזור למחלה אולי אני אפילו רוצה את זה.
יש בי משהו שקורא לעזרה שיצילו אותי ואני לא ייכנס שוב לגיהנום הזה אבל מצד שני אין לי בשביל מה להיאבק.
אחרי האוכל אני מרגישה שהבטן שלי נפוחה ואני עומדת להתפוצץ ורע לי כל כך.כבר ירד לי התיאבון לגמרי ולא בא לי לאכול כלום. אני מאוד פסימית לגביי העתיד וחושבת שאני לעולם לא אצא מזה וכנראה זה הגורל שלי- להיות חולה לנצח.
אני לא סובלת את הדאגה של כולם סביבי ורוצה רק שיניחו לי לעשות את מה שאני רוצה כי בסופו של דבר זה החיים שלי ואני זאת שחייה אותם וסובלת מהם כל כך.
אני יודעת כמה נזק כבר גרמתי לעצמי בעבר ויכול להיות שכבר הרסתי את הגוף שלי במילא ככה שכרגע אני כבר לא מפחדת לחזור לזה שוב כי כנראה אני נדונה לחיים כאלה.