לא יודעת כיצד להפסיק

הי מרינה , קראתי בכאב את דברייך . החיים שלך היו המציאות שלי עד לפני כשנתיים . דבר אחד אני יכולה להגיד לך : זה לא באשמתך . את לא אוכלת יותר כי את עצלנית או חסרת משמעת וכוח רצון .
משהו עמוק בתוכך , איזה חסר , איזה כאב גורם לך לפנות לאוכל כפתרון למצוקה , בדיוק כפי שאנשים אחרים פונים לאלכהול וסמים . אני שמחה לשמוע שאת לא פונה להקאות או למשלשלים ומודעת לנזק העצום שהם גורמים .
אני ממליצה לך מקרב לב לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין מה הוא הדבר הפנימי שגורם לך לאכול ככה , ללמוד איך לטפל בחסכים האלה וללמוד איך לא לברוח לאוכל .
בתהליך ארוך ועמוק אני בטוחה שתצליחי לפתור את הנושאים האלה, לשלוט באכילה שלך ולהיות אדם מאושר יותר .
בהצלחה !
תמר

שלום מרינה,
אני קוראת את דברייך ושומעת את הקושי והתסכול, את הלופ שנכנסת אליו ולא מצליחה לצאת ממנו לבדך. לא ציינת את גילך ואת רמת התפקוד שלך, האם את עובדת/ לומדת, מה מצבך החברתי/ זוגי, האם היית בטיפול בעבר?
נשמע שהאוכל ממלא משהו שחסר לך בפנים, וכשאת חווה קושי נפשי כלשהו, את פונה לאוכל. אני מציעה לפנות לטיפול במקום המתמחה בהפרעות אכילה מכיוון ששם תטופלי גם פסיכולוגית וגם תזונתית בהתאם למצבך. יש לכך חשיבות רבה מכיוון שאנשים המתמחים בתחום זה יוכלו לעזור לך בדרך המתאימה לך ביותר (כמו למשל לא לתת לך דיאטה אלא לעבוד איתך במטרה להבין מה גורם לך לאכילה כזו).
אני חושבת שטיפול מסוג זה יכול מאוד לעזור לך.
בהצלחה

שלום רב,

יש לי אחות כבת - 40, אמא לילדים , אנורקסית למעלה מ-20. עובדת בעבודה מסודרת, הרזון שלה בולט וניראה לכל עין, (לדעתי שוקלת בערך 35 ק"ג). לענתה טוב לה עם המראה שלה ואין לה כל בעיה. היא מכחישה את בעייתה.כל בני המשפחה שוחחה עימה אך ללא כל תועלת.

אשמח לקבל עצה בנידון.

דנה

צר לי , אבל שכחתי לציין (כתבתי את ההודעה באישון לילה) שאחותי צועדת לפחות כ-6 שעות בכל יום (בערך כ-30 ק"מ) כאשר כלל השעות התחלקות ל-3 יציאות מהבית (מוקדם מאוד בבקר, צהריים ולילה).

היא אינה רואה צורך בסיוע של גורם מקצועי - אני שוב חוזרת ואומרת שטוב לה עם איך שהיא ניראית.

מצפה לתגובה בהקדם האפשרי

השאלה היא לא רק אם טוב לה עם איך שהיא נראית, אלא מה המחירים שהיא משלמת על אורח חיים זה. מדברייך ברור שמדובר בהתנהלות קשה ומזיקה, אך כשמדובר באישה בוגרת לא ניתן לרצות או לבחור עבורה (אלא במקרים קיצוניים מאד). מה שכן ניתן לעשות זה להתעקש על מסר שאומר: "אנו הקרובים לך מזהים בעיה, בעיה שמדאיגה אותנו ונדמה לנו שאולי גם אותך, אפילו אם אינך מודה כך. במידה ובכל שלב תרצי סיוע, אנחנו כאן עבורך, ונסייע לך למצוא טיפול מקצועי לבעיה." אפשר גם להציע לה להתקשר לקו הסיוע להפרעות אכילה, שמספרו 08-9357035. בהצלחה.

סליחה שזה לא הכי קשור להודעה\
תמיד אנשים חושבים שההפרעת אכילה היא הסיבה לדאוג, ה"א היא התוצאה. אנשים אף פעם לא מתעוררים בזמן לסבל של אנשים, הם לא רואים\לא רוצים לראות, הם נזכרים לדאוג [או אולי 'נאלצים'] רק מתי שהוא במצב ממש רע, ואז הם עוד חושבים שזה קשור לזה שהוא מנסה לשפר את המראה שלו, תאמינו לי שהם לא עושים את בגלל שהם חושבים שזה יפה, אולי הם אומרים את זה, אבל זה לא יכול להיות האמת.