אמא

אמא שלי ממש ממש ממש ממש רוצה שאפסיק לאכול. אני אוכלת כמויות נורמליות. 1000 ומשהו קלוריות ליום. לא זלילה, לא בולמוסים. אבל אמא באה אליי בכל מני קטעים דפוקים, למשל, 'אם פורצת מחר מלחמה, איך את מתמודדת עם זה? מה תעשי בלי אוכל?' היא מתנהגת אליי כאילו אני מכורה לאוכל, כאילו אני חזירה, היא שמה יותר דגש על האכילה ולא על המבנה גוף, למרות ששנינו מסכימות שאני די שמנמנה [56 ק"ג 169 ס"מ], אני עושה ספורט ומנסה לאכול בריא. אמא שלי תמיד אומרת לי למצוא עיסוק שיגרום לי לשכוח מאוכל לגמרי. אמרתי לה 'מה את רוצה שאני אלמד ימים ואצום?' היא אמרה שכן. זה המצב האידיאלי. תמיד שאני אוכלת היא אומרת לי 'כשהקיבה מלאה המוח ריח' ומגוון משפטים כאלה. היא רואה אותי כחזירה חסרת שליטה עצמית. מה עושים עם הורה כזה? אני מנסה להראות לה שזה מכעיס אותי אבל היא ממשיכה בשלה.