אנורקסיה

שלום לך קרן,
אני מורה לבלט קלאסי.
זאת הפעם הראשונה שאני נאלצת להתמודד עם אנורקסיה בכיתתי.(בולימיה קצת יותר קשה לאתר)
בתור אחת שחוותה גם אנורקסיה וגם בולימיה בחיי המקצועיים אני מכירה את כל הסימפטומים,הסמויים והלא סמויים. יש לי תלמידה בעלת גוף יפה יפה שהתחילה להרזות באופן קיצוני,אני פניתי אליה ושוחחנו על המחלה ועל ההשלכות שלה,היא הבטיחה שתפנה לעזרה מקצועית
והיתה אפילו כתובת. אני גם שוחחתי עם אמה,שהיתה נגד טיפול מקצועי,היא טענה שהילדה לגמרי מודעת למצבה,"שהיא לא אוהבת את עצמה במצב כזה" ושהן בכלל חברות טובות ויעלו ביחד במשקל. כמובן ששמחתי לשמוע שהכל "בקונטרול" וקיוותי לטוב. הזמן עובר והילדה לא עולה במשקל
היא חיוורת ומאפרת את לחייה בסומק בכדי להסתיר.היא נראית שברירית ועצובה.
אני לא יודעת מה לעשות,אני לא רוצה להתערב יותר מדי בחיי המשפחה,ומפחדת להעיר לילדה יותר מדי,בדרך כלל זה נותן תמריץ לרדת עוד. הדבר היחידי שאני יכולה לעשות באופן אישי זה לאסור עליה להשתתף בשיעורי.(היא מאוד אוהבת לרקוד).
דבר נוסף הוא שמצבה גורם לכל הבנות סביבה לרצות באופן סמוי להדמות לה וגם הן מוטרדות מהנושא.אני מצידי נוהגת לעשות שיחות פתוחות על הנושא בכדי שיבינו למה זה יכול לגרום.
הייתי רוצה לשמוע מה דעתך ,איך להתנהג במצבים כאילו שהאסטטיקה של הגוף כל כך חשובה
והולכים על חבל כלכך דק.
תודה מראש על תשובתך...