האם זה אפשרי

קודם כל שאפו . כל הכבוד לך .התגברת על משהו מאוד קשה .
אם תקראי את ההודעות שלי בפורום תראי שעברתי תהליך דומה לשלך , רק שאני עשיתי את זה עם טיפול ....
אני חושבת שנחיה עם המחשבות האלה כל החיים , כמו כל מתמכר טוב , כנראה תמיד נהיה רגישות יותר לנושא המחשבון האנורקטיות/בולמיות האלה .
גם לי עוברת לפחות פעם בשבוע עדיין המחשבה המהירה של לאכול עכשיו את הדבר הזה המאוד משמין ולא בריא ואחר כך להקיא אותו .
ההבדל הוא שעכשיו אני יודעת שזו המחלה שלי מדברת אלי . ואני מזכירה לעצמי מה המחלה הזו עשתה לי ואיך היא אימללה אותי . זה מחזיר אותי מהר מאוד לקרקע .
הייתי ממליצה לך על טיפול פסיכולוגי לא מהמקום של הפרעת אכילה אלא ממקום של אהבה וטיפוח עצמי . אני חושבת שכל אחד צריך את זה , לא משנה כמה הוא בריא . כמו ללכת לקוסמטיקאית ,לחדר כושר או לספא . כמו לצאת לחופשה מהעבודה .
שיהיה בהצלחה
תמר

שלום לך,
קודם כל, כל הכבוד על השינוי, ההתמדה וההצלחה בריפוי שלך. לשאלתך, האם המחשבות יעלמו- קשה לי לומר אם הן יכולות להעלם לגמרי או לא, ואם לא באיזו מידה ישארו. זה תלוי בגורמים רבים- אישיותיים, מה חומרת המחלה היתה, כמה זמן חיית איתה, מה היא מילאה עבורך ועוד. מניסיוני, התהליך הוא ארוך וככל שמצליחים לעצור את ההתנהגויות האנורקטיות ולהגדיל את ההתנהגויות הנורמטיביות, כך המצב משתפר. המטרה היא שלאט לאט הקול החולה ילך ויקטן והקול הבריא ילך ויגדל. יש כאלה שחייים עם המחשבות האלה כל החיים אך לא מיישמים אותן, ויש כאלה שהמחשבות נעלמות לאט לאט. קשה לי לומר, אך יכול להיות שטיפול בזמן המתאים לך, יכול לעזור בכדי להבין מה מקומן של המחשבות, למה הן עדיין קיימות ואיזו פונקציה הן ממלאות עבורך.
בהצלחה
ושוב- כל הכבוד

נשמע שעשית חלק מתהליך ההתמודדות והמאבק בהפרעת אכילה בכוחות עצמך, והשגת הישגים לא מבוטלים. עדיין, נשארו ככל הנראה שרידים של טורדנות שאת צריכה סיוע בהתמודדות איתם, והסיוע שאני מכיר ניתן בתוך תהליך טיפולי, במקרה שלך כזה שדווקא לא צריך להיות אינטנסיבי מדי (לפי מה שאת מתארת). אני מבין שיש לך חששות מתהליך כזה, אבל לדעתי גם המחשבה שהטורדנות תמשיך ללוות אותך צריכה לעורר חשש. אני מאחל לך החלמה מהירה, ומציע שכשתרגישי טוב יותר תשקלי את האופציה הטיפולית. את מוזמנת להמשיך להתייעץ לגביה פה כמובן.