הפרעות אכילה

אני מגיל 16 סובלת מהפרעות אכילה בולמיה,אכילת יתר כפייתית,העובדה שההפרעה הזאת מונעת ממני להגשים חלום מאוד קטן עבור אחרים ובשבילי החלום של חיי זה להיום רזה להגיע למשקל 60,אני כרגע שוקלת 75 ,אני סובלת מהתופעות הלוואי של המחלה שהם
אובססיה למציאת פתרון להרזיה
אובססיה לחקר הנפש למה אני חולה
חיפוש אחרי פתרון פסיכולוגי או רוחני (אימון אישי לעומת טיפול פסיכולוגי)
עיסוק אובססיבי במראה החיצוני שלי זה אומר להסתכל במראות כל הזמן ,בחלונותהראווה בחלונות הרכבים תמיד להיותבהיכון מול קמט שיוצא לי,
לפעמים אני רוצה לקום ולעזוב הכל את כל הנישה הזאת של הפרעות אכילה כאילו היא לא קיימת בי ,פשוט לחיות באשליה שהיא לא חלק מממני אבל זה לא עוזב אותי ,כאשר אני לא מצליחה למלא צורך אחד שנמצא בי שלא מרפה ממני וזה להראות טוב להיות רזה ,אני כרגע ממש לומדת לאהוב את עצמי ולהתאהב בעצמי מיום ליום ,כי תמיד אמרו לי שאני לא אוהבת את עצמי מספיק,אז אני לומדת לאהוב אבל הרצון העז הזה לרזות ולסיים את הפרשייה של דיאטה הפרעות אכילה חקר הנפש ועוד אני פשוט חייבת לסגור את המעגל הזה והפעם החלטתי לצאת למלחמה אחרונה על החיים שלי ,כי המחלה הזאת הביאה אותי לבחירות לא נכונות לזוגיות הרוסה תמיד הייתי עם גברים שלא רצו אותי שהשפילו אותי שלקחו אותי רק לסקס ,(אבל תודה לאל אני כרגע מאחורי זה אני מכבדת את גופי והחלטתי שמי שירצה אותי ואת גופי יצטרך להוכיח ולהשקיע כי אני שווה הרבה .,תמיד אשמתי אחרים במחלה שלי אמא אשמה ,האי איזון כימי במוח שטוענים שיש לי ואז אני סובלת משינוי במצבי הרוח שינוי קיצומי,
דיכאון שמבקר אותי לפעמים,וכל הפנימיות שלי שפצועה אבל אני כרגע באה ממקום אחר אני בהתקדמות ,
אבל אני רוצה לסיים את המעגל הזה לסגור אותו,שזה אומר לרזות ולהתמודד מול כל הכשלונות שמונעים ממני להרזות
השאלה שלי מאיפה להתחיל?האם ללהיפרד מהמחלה זאת דרך אחת?
ולהפסיק לחקור את עצמי ולעסוק בדברים אחרים?
או להמשיך ולחקור ולחפש למרות שזה מתסכל אותי
האם ללכת לקבוצות תמיכה אולי תוכלי להמליץ לי על כך
והאם הילד הפנימי שלי חולה ואך אוכל לרפא אותו או אותה?