איך לעזור לחברה

נכון שזה מוזר אבל הם חייבים לעזור לה לצאת מזה ולא לתמוך בה (זה כנראה בא מהכחשה שיש להרבה הורים במצבים כאלה). תספרי להם הכל הכי בכנות ולא משנה כמה היא תתרגז עלייך שאת מלשינה או משהו (יכול להיות שהיא תנתק איתך את הקשר אפילו, אבל זה שווה את זה אם את אוהבת אותה באמת).

אני יודעת כי א' אני מחלימה מהפרעת אכילה בעצמי וב' כי אני הצלתי חברה שלי בדיוק ככה.
ידעתי שהיא מדרדרת בדיוק כמו שאת מתארת וסיפרתי ישר ליועצת בית הספר ולהורים שלה והיא הצליחה לצאת מזה. אני לא צוחקת כשאני אומרת לך שהצלתי לה את החיים. היא מצידה ניתקה איתי כל קשר ומגע והתחילה אפילו להתעלם מקיומי לגמרי, אבל אני הצלתי לה את החיים! זה הרבה יותר חשוב.

בשלב מוקדם של ההפרעה אחוזי ההחלמה הרבה יותר גבוהים. אל תבזבזי זמן.

ובמקרה שהיא אדם ממש נפלא ותמשיך להיות איתך בקשר את צריכה להיות החברה התומכת, ולא המטפלת/האמא/השוטר שלה. לא תפקידך לשמור כמה היא אוכלת וכמה ספורט ואיך ומתי. את יכולה ליעץ בתור חברה טובה אבל זה תפקיד מטפלים (שחשוב שתציעי להוריה שיקחו אותה לטיפול, זה ממש עקרוני!) והורים.
וגם אל תתני לקשר שלכם לסבוב סביב ההפרעה, נסי אפילו לא להתווכח יותר מדי על עניינים כמו משקל וזה כי ההפרעה מעוותת את כל מה שתאמרי והיא תשתמש בזה כדי להיות יותר חולה.

אני אמנם לא אשת מקצוע אבל אני מכירה ויש לי נסיון "יד ראשונה".