חוסר תיאבון

אמא שלי טיפוס שתמיד נראה כאילו הוא סובל, תמיד. היא תמיד גורמת לי להרגיש שהיא נורא מתאמצת בשביל להכין אוכל ושאני חייב לאכול כי היא טרחה והזיעה בשבילי, אפילו אם לקח לה 3 דקות להכין סלט. פשוט איבדתי את התיאבון אני מרגיש שלא מגיע לי לאכול ולפני שבוע הקאתי בעבודה. אני כאילו מחביא כל הזמן את זה שאני אוכל, וזה מטומטם כי אני מגיע מבית אמיד מאוד. ליד אבא שלי אין לי בעיה לאכול את כל המקרר אבל כשאמא שלי באיזור יכולים להיות לי כאבי בטן מרוב שאני רעב ואני אעדיף להרעיב את עצמי רק כדי לא לקחת ממנה ולגרום לה לעמול בשבילי. כל דבר היא עושה כדי להראות שהיא נותנת וכדי להשתמש בזה נגדי אח"כ וזה צבוע לאללה. כאילו כל מה שקשור לאוכל מגיע ממנה ואז אני לא רוצה לגעת בזה. מה עושים?

נ.ב. היא גם לא מקשיבה לאף אחד חוץ מלעצמה, היא חושבת שהיא האמא הכי טובה בעולם ואם יש בעיה בילדים שלה יש להם הפרעה מולדת וחס וחלילה זה לא באשמתה כי היא יודעת הכי טוב בעולם לחנך את הילדים שלה.