איפה אפשר לקבל עזרה?

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • איפה אפשר לקבל עזרה?
    אירית
    06/12/2009

    אני בת 20 ואני מקיאה 5-10 פעם ביום .
    המשקל שלי נע בין 50 ל48 על מטר 65.
    אני אולי לא שמנה אבל אני לא רזה כמו שאני רוצה להיות.
    הגעתי למצב שאני לא יכולה להשאיר שום אוכל בפנים הוא פשוט לא יורד למעטה הוא נישאר תקוע בגרון ורק מחכה לצאת!
    אני יכולה להיות רעבה שוב, שניה אחרי שהקאתי....יש ימים שאני ממש מנסה לא לאכול כדי לא להקיא אבל אז אני מרגישה רע כאילו אני הולכת להיתעלף.
    אני כל הזמן חוטפת דלקות בקיבה.
    אני לא עובדת, בקושי יוצאת מהבית ואם אני יוצאת זה רק כדי להישתכר למוות אפילו אם כולם יוצאים סתם למסעדה לאכול אני יהיה חייבת להשתכר תוך כדיי.
    חבר שלי יודע מה הולך איתי אבל הוא לא יודע איך לעזור לי והוא אומר שאם הוא יכעס עלי זה סתם יחמיר אז הוא פשוט מתנהג כאילו זה בסדר מה שאני עושה.
    לפעמים היתי רוצה שהוא ילך ויספר להורים שלי ושכולם יחליטו לאשפז אותי.
    אני בטיפול תרופי נגד דיכאון וחרדה אבל ההפרעות אכילה זה משהו הרבה יותר סודי שהפסיכיאטרית לא יודעת והפסיכולוגית (שלא ראיתי כבר שנה) פשוט התעלמה מיזה, היא העדיפה לדבר על כל מיני דברים אחרים אבל כשניסיתי להזכיר הפעות איכלה היא אמרה משהו בסיגנון" אוי לא אל תכנסי לזה" והחליפה נושא כאילו לא היה לה זין לדבר על זה בכלל. מאז הפסקתי לבוא אליה כי היא חסרת תועלת.
    חשוב לציין שאין לי גרוש על התחת לטיפולים יוקרתיים למיניהם ואני לא רוצה שאנשים ינסו לפטם אותי כי אני לא בתת משקל אני פשוט מרגישה שהגוף שלי נהרס לעט לעט...הדלקות קיבה..ניהיו לי פצעים בפנים (חצ'קונים יענו) ואני חיוורת כזאת....אני ניראת זוועה בקיצור.
    כל מה שבא לי זה להיות ילדה רזונת שמחה וקופצנית אבל בחרתי בדרך הכי לא נכונה שיש ועכשיו אני תקועה בחרא עמוק...אני לא יודעת לאן לפנות
    אימא שלי שקועה בבעיות שלה היא לא תבין ולא יהיה לה אכפת..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    איפה אפשר לקבל עזרה?

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לאירית

    לירן רוגב
    06/12/2009

    נשמע מאד ברור שאת זקוקה לעזרה מקצועית כמה שיותר מהר, ושהתעלמות מהמצב רק מחמירה את הבעיה. למרות הקושי או החשש שלך, הייתי מאד ממליץ לא לבנות על זה שהחבר יעשה זאת, ולשתף את ההורים ולנסות להיעזר בהם בעצמך. מניסיוני הרבה פעמים יש חשש לשתף את ההורים בהפרעת האכילה, אבל כשעושים זאת מגלים בדרך כלל שזה לא נורא כפי שהיה נדמה, ושניתן לקבל תמיכה חשובה. גם אם לא, יש חשיבות לכך שהדברים יהיו גלויים וישירים. יחד איתם תוכלי לחשוב על האופציות שקיימות לטיפול - דרך קופות חולים, דרך מרפאות להפרעות אכילה בבתי חולים באזור מגורייך, או דרך טיפולים פרטיים. בכל מקרה אשמח להתעדכן בהמשך, ובהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו