בולימית המכורה לסמים קשים.

אבל אל תפחדי מהתיק האישי, את צריכה לפחד להשאר במצב שאת נמצאת בו.
אנשים מפחדים מדי שירשמו עליהם דברים, גיליתי את זה גם עם חברות שלי בצבא, שזה כאילו נורא שיהיה רשום שהן הולכות לקב"ן, אבל זה לא כזה נורא, והרישום הוא דבר שולי שבשולי לעומת העזרה שיכולים להציע לך אם רק תפני לאנשי מקצוע נכונים.

מה את מעדיפה? לצאת מזה עם כמה אותיות שחורות על כמה דפים לבנים, או להמשיך לסבול אבל שהדפים יהיו ריקים?

גם הפרעות אכילה וגם שימוש בסמים הן בעיות חמורות ומאיימות שדורשות טיפול מקצועי, מהיר ומתאים. מאד ייתכן שקיים קשר בין הדברים, כפי שאת בעצמך כותבת - בשני המקרים לא פעם מדובר בניסיון לווסת תחושות מצוקה ולקבל מענה לצרכים רגשיים דרך ה"פתרונות" הלא כל כך מוצלחים האלו, בלשון המעטה. במקרים רבים הסימפטומים האלו גם מופיעים בתגובה לאירועים טראומתיים בחיים, ואם זה המקרה צריך לקחת בחשבון גם טיפול שייתן מענה לנושא הזה. כך או אחרת, חשוב לקבל מענה טיפולי גם אם זה לא דרך אשפוז. אם אינך רוצה לגשת דרך קופות החולים את יכולה לברר אפשרויות לטיפולים פרטיים מתאימים