מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- מחפשת עזרה לחברהמלאני30/01/2010
שלום,
יש לי חברה בתחילת שנות ה20 לחייה.
אני מכירה אותה מאז שהיא ילדה קטנה. בחיים לא שמתי לב שיש לה תסמינים של אנורקסיה או בעיית אכילת אחרת .היא היתה ילדה עם שמחת חיים, ילדה בריאה מאוד עם תיאבון בריא, היה לה גוף יפה מאוד. בחיים לא התעסקה בגוף שלה ותמיד נראה כאילו היא היתה שמחה עם מה שיש לה. יש לאותה חברה אחות גדולה שסובלת כבר מגיל 9 מאנורקסיה חמורה! דבר זה השפיע מאוד על חייה ותמיד אחותה עירבה אותה בנושא המשקל שלה. תמיד היא הייתה עוזרת לה ומפחדת על מצבה ולעולם לא רצתה להיכנס למצב הזה גם. מאז שאני זוכרת אותה היא הייתה ילדה שקולה, בוגרת שחושבת בהיגיון. לפני כשנתיים בערך היא התחילה להרזות והתירוץ שלה תמיד היה שזה נובע מדיכאון ושהיא בשליטה. האמנתי לה עד שראיתי שזה מגיעה למצב שהיא כבר יותר מדיי רזה. כרגע היא שוקלת בסביבות ה36, וכבר לא מקבלת מחזור.
לאחרונה היא וחבר שלה נפרדנו לאחר 3 שנים וזה לא מעסיק אותה אפילו לא קצת. היא כל היום מדברת על אוכל ומספרת כמה שהיא אוכלת, אך אף פעם שאנחנו הולכות לבתי קפה ומסעדות היא לא מזמינה כלום. בפועל לא ראיתי אותה אוכלת. לטענתה היא בדיוק אחרי ארוחה בבית והיא לא רעבה. יש לציין שהיא גם נורא עצבנית, ולא מחוייכת וכבר לא מתעניינת בשום דבר. הדבר היחיד שמעניין אותה זה לצאת מהבית באופססיה. יש לציין שאי אפשר באמת לדבר איתה על זה כי היא מתגוננת ולא נותנת להתקרב אלייה.
מה אני יכולה לעשות שיעזור לה לצאת מזה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אני חושבת
שואלת30/01/2010שלדבר איתה בכנות על הנושא, לא משנה כמה היא תתחמק, להציב את האמת מול הפרצוף שלה.
מצבה נשמע מסוכן, עד רמה של סיכון חיים (36 קילו בגיל 20 ומשהו? זה טירוף!), ולכן הוריה צריכים לשקול אשפוז בכפייה (אני לא אומרת בטוח ללכת על זה, וממליצה להתייעץ עם איש/אשת מקצוע לפני שמחליטים).* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתשובה למלאני
יעל שטראוס-הנדל02/02/2010שלום מלאני
אני מבינה את דאגתך לחברתך, ונשמע שאתן באמת חברות קרובות עם היסטוריה משותפת ארוכת שנים. כשנמצאים במצב מתקדם של אנורקסיה, אחד התסמינים הוא הניסיון להסתיר את המחלה, והמחשבות הבלתי פוסקות על אוכל, אכילה, מראה וכו'.נשמע שאכן חברתך נמצאת בבעיה, במיוחד לאור משקלה הנמוך. אני ממליצה לפנות להוריה של החברה ולהסב את תשומת ליבם למצב. אני מניחה שלאור הכרותם את המחלה, הם שמים לב, אך עם זאת יש לכך חשיבות.
את יכולה לנסות לדבר איתה על מצבה ולהביע את דאגתך, אך תפקיד ההורים הוא לנסות ולעזור לה במה שניתן.אם יש דמויות נוספות משמעותיות בחייה, שיכול לדבר איתה על הנושא, גם אותם ניתן לשתף בדאגה שלך.
שיהיה לך המון בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

