שאלה חשובה

אני בת 25. גובהי 165 ומשקלי 52.
לפני 4 שנים שקלתי 67 ובחודש ירדתי 18 קילו ללא דיאטה. התחלתי לעבוד בפנימיה והייתי בשוק ממה שקורה בעולם שסביבי. נגעלתי מהאוכל ומהכמויות שהכינו שם וימים שלמים אכלתי במבה, שוקולד וקולה ולאחר חודש כשראיתי שכל הבגדים גדולים עלי, ואני חלשה, פשוט נשקלתי והייתי בהלם מהירידה הדרסטית.
השתדלתי לצאת למסעדות באיזור פעמיים שלוש בשבוע,ובין לבין אכלתי ירקות וחטיפים. בשלב מסוים, איבדתי את תחושת הרעב. רק לקראת ערב כשכאבו הרגליים נזכרתי שיום שלם לא אכלתי והייתי אוכלת עוגיה עם כוס תה.. ככל שאני מנסה לשקם את התזונה אני מתרחקת מזה. אין לי תחושת רעב בכלל, ושום מאכל לא מגרה אותי. כשאני אוכלת זה רק מחולשה או במפגשי משפחה וחברים. אני חיה ימים שלימים על תה ועוגה ולא מרגישה שחסר לי משהו.
גם כשאני כבר אוכלת אני מרגישה תחושה מוזרה ובא לי כל הזמן להקיא אחרי האוכל.
חסר לי ברזל, ואני משלימה בכדורים. אני מכריחה את עצמי לאכול קרקרים עם דגנים (במקום לחם, אני לא אוהבת))
הדבר היחיד שאני סובלת ממנו זה קורררר ברמות מטורפות, אפילו בקיץ. אינלי מושג אם זה קשור. אה, ובעיות בתפקודי בלוטת התריס.
מה עובר עלי???? פליז הסבר שירגיע אותי ויניח את דעתי.