ככה השגתי את הפרעת האכילה שלי

היי,
הייתי רזה עד כיתה ג'... לא אהבתי אוכל בכלל.
ואז היה לי התקף אסטמה שבגללו פומפמתי בסטרואידים, שאחת מתופעות הלוואי היא השמנה.
השמנתי המון, עברתי עיר, ובית ספר כל הילדות שלי הקניטו אותי על זה שאני שמנה.
עד כיתה ח' עיתי דיאטות קטנות של הרעבה ורזיתי המון, אבל גם השמנתי.
בכיתה ח' עשיתי דיאטת כאסח של חצי שנה שבמהלכה רזיתי כ-20 קילו. ואחכ שוב שמנתי.
באיזה שלב התחלצי עם משלשלים ספורט אובססיבי- 6 שעות ביום הקאתי קצת וחתכתי אתעצמי. ושוב השמנתי.
בצבא השמנתי שוב התחלתי שוב להקיא, חתכתי את עצמי קצת, הקאתי. הפסקתי ואחרי חודשים חזרתי להקיא. לא הרבה אבל מקיאה. אוכלת המון ומקיאה. כרב שבןוע וחצי שכמעצ כל יום..
אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי, ואם זה באמת משנה.
אבל הכי חשוב אני ללא יודעת מה לעשות.
עכשיו אנ י שמנה מבחינת משקל, ולא רק בראייה של עצמי, אפילו ההורים העירו לי.
לא יודעת מה לעשות, אני צריכה טיפול? או לא? איזה? זה יעבור מתישהו? כי אני אפילו לא מאינה שזה יעבור מתישהו
תחשוה שלא הייתה ילדות, כי היא רק סבבה סביב אוכל. אני זוכרת כל קללה, וכל השפלה מהילדים בכיתה. זה לא באמת עובר אף פעם.
תמיד אמרתי שזה כמו ג'וק במוח, יש לו תקופות רגיעה, ויש תקופות שהוא תוקף אותי. לא יכוהל לשלוט בו, לא יודעת גם כמה אני רוצה, אבל מה שבטוח אני צריכה.
ככ אבודה ובעיקר ככ לבד. לא יודעת מ מי לבקש עזרה, ואיזה עזרה.
אני משתחררת עוד מעט, אז טיפול יהיה לי יותר קל באזרחות.
תעזרו לי בבקשה, תייעצו לי מהנסיון שלכם מה לעשות לפני שיהיה מאוחר מדי.