יאוש

אני כ"כ שונאת את המצב הזה. אני כותבת את זה פשוט בדמעות.
כל החיים שלי הייתי שמנה, תמיד. זה קשה. גם בחיי הקצרים.
עכשיו, למען האמת, אני בתקועפה הכי רזה בחיים שלי
ואני עדיין מרגישה ככה. חרא.
שנאה כלפי הגוף שלי, כלפי הכל.
400 קלוריות נראות לי המון אפילו.
אני יודעת שזה לא בסדר, אני יודעת שזה רע.
אני כבר לא מקיאה
לא צמה
אבל הפיתוי גדול. הדבר היחידי שמונע מימני זה שאני יודעת שאני אעלה הכל חזרה.