אכילה רגשית

מצד אחד ברור שאת מחפשת מענה לבעיה שאת סובלת ממנה, ומצד שני נדמה שיש גם חלק שמערים מכשולים: למשל, לכנות בשם "אכילה רגשית" מהו שמתיאורייך נשמע כמו הפרעת אכילה;  חלק שמצהיר שאת כבר יודעת את התשובות ולא מחפשת כלים להתמודדות, חלק שרוצה מראש ערובות להצלחה במאה אחוז ומציב מטרות מוחלטות.
עמדתי היא שכשאדם סובל מבעיה חמורה עליו לעשות כמיטב יכולתו לטפל בה, והטיפול בהפרעת אכילה שמוכח כיום כיעיל ביותר הוא טיפול המשלב פסיכותרפיה, טיפול תזונתי, וטיפול תרופתי במידת הצורך. זהו הטיפול שיש לו את אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר, אם כי היושרה מחייבת לציין שגם בטיפול זה אין מאה אחוזי הצלחה, ולא ניתן לדבר על הבראה באופן דיכוטומי של מוחלט או לא.
טיפולים מסוג זה מאפשרים הקלה בחשיבה הטורדנית, שהיא לא פעם אחד הסימפטומים הקשים של הפרעת אכילה, אבל כדי להתמודד ולהיפטר ממנה נדרש שינוי התנהגותי ורגשי מקדים שמושג בתהליך הטיפול לאורך זמן.

יש ספר שמאוד עזר לי להתמודד עם הבולמוסים, הוא נקרא "התמודדות עם בולימיה" של ברברה פרנש.

הספר ממליץ כמה דברים

לכתוב יומן
לעשות רשימת פעילויות יומיומיות מהנות מעוררות חשיבה שאפשר יהיה לבצען בקלות ומיידית כגון: שיחת טלפון עם ידי, קריאת ספר טוב, קריאת ירחון, חמש עשרה דקות הרפיה, למידת תחביב חדש, כתיבת מכתבים וכו..

ורשימת פרסים מיוחדים כמו תסרוקת חדשה, בגד חדש, רכישת כרטיסי קולנוע , תאטרון וכו..

וכך כשגוברת תאוות האכילה והמוח מתרוקן היא תעזור לך.
"במקום לזלול עכשיו, אוכל לעיין בעיתון תוך כדי שתיית קפה"
הרשימה תפחית מתח בחייך. המשימות בה יסיחו את דעתך מהארוחה שהרגע אכלת.

תנסי

את יכולה גם לקרוא את הספר, הוא מצוין

בהצלחה.

כדאי להתרכז בסגולות הטובות שלך במקום בשליליות
תרגישי טוב עם עצמך.

גם אני קראתי את הספר הזה , הוא עזר לי לשנות את צורת החשיבה שלי.
מומלץ