בולמוסים=\

היי אני חיילת בת 20 משרתת בבסיס סגור.אני אתחיל מזה שאני באמת לא סובלת מעודף משקל. אני שוקלת 52-53 וגובהי 161 סמ".
כמה שאני לפעמים מנסה למצוא את המקור והזמן- מאיפה התחיל כל העניין של הבולמוסים עולה לי רק התקופה של לפני הגיוס.52 תמיד היה המשקל שלי.. אולי ממש קצת פחות ואכלתי מה שרציתי בלי לחשוב פעמיים.ואז הגיעה תקופה "רעה" שהתחלתי לעבוד כמלצרית בבית קפה ומשם זה פשוט התגלגל למקום רע.התרגלתי לאכול מה שרציתי כל חיי, אז גם שם עשיתי את זה.. מתוק ,בצק כל היום.ידיד שלי שעבד איתי הזהיר אותי שאני משמינה, שאני אשמור על עצמי, שחבל...אבל א הקשבתי. הרי מי הוא שיגיד לי.. אני יכולה לאכול הכל!ואז אחרי כמה חודשים הוא התחיל לקרוא לי שמנה כל הזמן....וזה היה נכון עליתי למשקל 57...שזה המון!!!!זה היה לי ככ קשה לקבל את זה שהשמנתי שאני כבר לא הבחורה הרזה והיפה שהייתי....ההורים שלי גם העירו לי.. חברה קרובה שלי.. הרגשתי ככ רע...ואז התגייסתי.. החלטתי שזה חייב להיפסק.. אז נהגתי בדרך הפשוטה לא אכלתי כל השבוע שום דבר חוץ מסלטים. וזה לא היה קשה במיוחד.אבל כשהייתי מגיעה בסופשים הייתי מתפרעת על המקרר בצורה מפחידה, לא הפסקתי לאכול עד שהרגשתי שדי אני לא נושמת כבר. אכלתי הכל מהכל.. חם, קר, מתוק,חמוץ,בשר ,חלב לא היה לי אכפת העיקר להתמלא, להתפוצץ!הבטן שלי התנפחה ככ... התביישתי .. לא יצאתי מהבית כל סופש.ואז הגעתי לסדיר המשכתי בדרך הזו..אבל אכלתי קצת פחות...זה באמת עזר כי ירדתי ל54.. אבל עשדיין היו לי בולמוסים בסופש מטורפים..הייתייי ננעלת בבית לא רואה חברים ורק אוכלת כל רגע פנוי שהיה לי....ואז החלטתי לשים לזה סוף....הבנתי שהדרך היא פשוט לא להיות בבית אז הערבתי סופשים אצל חברות,דודים העיקר לא להיות לבד עם אוכל.וזה אכן עזר , ירדתי ל 52... אבל זה לא הספיק לי עדיין הרגשתי ככ שמנהה!!התביישתי. אז המשכתי בדיאטה הזו.. סגרתי 21 בבסיס<ריתוק> אכלתי יוגורט ותפוח לאחהצ בין לבין כוס נס ובערב עגבניה עם מלפפון וכף גבינה ....והמשכתי לרדת.. הגעתי ל 48.. אחכ 47... ההורים שלי נלחצו,צעקו עליי,שאני רזה מידי.. היו עליי דיבורים בבסיס שאני אנורקסית..אבל עדיין עדיין הרגשתי שהבטן שלי גדולה מידי!
ואז סופש אחד כשחזרתי הביתה הגיע לי בולמוס מטורף אחרי חודשיים..אכלתייי המוןןןן לא הפסקתייייי.לא שלטתי בעצמי. בדחפים שלי.. הרגשתי ככ רע.. ומאז זה פשוט חזר לעצמו לא לאכול.. ואז לטרוף.. בתקופה האחונה הטריפה הזו ירדה קצת מבחינת הכמות אבל זה עדיין אכילה מרובה ומפוצצת שאין לי שליטה עליה.....אני ככ רוצה שזה ייפסק.. לשלוט בעצמי סוף סוף.. להגיד לעצמי לא.. זה כבר שנה ככה ועליתי ל 52 וחצי בערך...כבר 8 חודשים שאני במשקל הזה..אבל הבולמוסים האלה ככ רעים... אני מרגישה ככ רע עם עצמי אחריהםם ....ואז שוב מסתגרת בבית..
זה ככ מעצבן.!! אבל בשבוע האחרון היה לי הישג--מיום שלישי הייתי בבית עד ראשון ואכלתי בצורה נורמלית לחלוטין.. אני ממש גאה בעצמי=]