עזרה לבתי בת ה-17

שלום רב,
בתי בת ה-17 סובלת, להערכתי, מהפרעת אכילה. היא אוכלת מעט, מעט מאוד, היא לא אנורקסית בהגדרה, אך נראה שחציית הגבול יכולה להיות פשוטה ומיידית.
גובהה כ-165 ומשקלה כ-53 ק"ג.
התנהגותית, נראה שהיא לוקה בהפרעת אכילה, דוגמה לאכילה יומית אצלה: בבוקר לפני בית הספר תה וחטיף נייצ'ר ואלי (שזה בסדר גמור), אח"כ היא "שוכחת" את הלחמניה הריקה (כי "סנדויץ עם ממרח כלשהו זה מגעיל") בבית וגם לא קונה אוכל (כי "האוכל בקפיטריה מגעיל", מגיעה בסביבות שלוש וחצי-ארבע הבייתה, אוכלת את הלחמניה הריקה ו"שבעה לגמרי" לכל המשך היום, לעתים היא "מגזימה" ואוכלת עוד פרי או יוגורט, אני מנהלת איתה שיחות ארוכות בין היתר על חשיבות הסידן, החלבון וכו' וכו', (למדתי מדעי התזונה ולא להאמין שכך מתנהגת בתי), אבל כל השיחות מסתיימות ב"אבל אני לא רעבה...). בשנה האחרונה היא רזתה בכ-5-6 ק"ג.
יש לציין שמדובר בילדה נבונה מאוד שבכל תחום אחר נוהגת בצורה שקולה ומתוך מחשבה. תלמידה טובה מאוד, מדכירה בצופים, מאוד חברותית ומוקפת בחברים, קשה להבחין שהיא סובלת מבעייה נפשית/רגשית כלשהי.
אני לא רוצה להקרין לחץ כדי לא להפעיל תגובה הפוכה ומתלבטת לאיזה סוג ייעוץ לפנות. דברתי עם רופאת המשפחה ששוחחה אתה, וחושבת שזה יספיק, פניתי ליועצת בית הספר שהמליצהלעקוב אחריה, אני לא בטוחה שדי בכך, אשמח לדעתכם. תודה.