שאלה לדר' סיגל אלון

דר' שלום רב,
רציתי להתייעץ איתך בעניין שקשור לטיפול מרפאתי כפוי.
תראי, יש לי הפרעת אכילה ( אנורקסיה ) קרוב ל - 17 שנים וטופלתי באין ספור מקומות אך ללא הועיל ( זה יותר כי אני במלחמות נגד ההבראה ).
לפני כ - חצי שנה הפסקתי מרצוני טיפול מרפאתי על ידי דיאטנית כי ראיתי שאני לא מצליחה לשתף איתה פעולה וכשרציתי לפנות למקום אחר ששם זה לא רק דיאטנית ביקשו סיכום מהמרפאה הקודמת ושם קיבלתי סירוב לסיכום הטיפול שם, הגעתי למצב שלא היו לי יותר כוחות להילחם ועשיתי צעד קיצוני ביותר שבו בלעתי כמות של כדורים על מנת לסיים את חיי.
הרגשתי רע אחרי המעשה ופניתי מרות טיפשותי לקופ"ח וסיפרתי לאחות את אשר עבר עליי והיא במקום להבין ישר רצה לרופאה הראשונה שראתה בקופ"ח ( רופאת ילדים ) הם זימנו אותי לשיחה בקופ"ח ולאחר מיכן הן שלחו פקס לפסיכיאטר המחוזי.
הפסיכיאטר המחוזי נתן הוראה לפסיכיאטרית לזמן אותי לשיחה כפוייה במרפאה ולאחר מכן הוצא עבורי הוראה לטיפול מרפאתי כפויי.
יש לציין שאיני מטופלת שם עקב ההפרעות אכילה אלא עקב האובדנות מה שזה אומר זה ששוב אין שיתוף פעולה מצידי עם הפסיכוטרפיסטית ויחד עם זאת יש התדרדרות בירידה במשקל ובהרעבה שלי ( הרס עצמי שרק הולך ומתגבר ).
באמצע חודש הבא יש לי וועדה ומה שהבנתי מהפסיכיאטרית שהיא רוצה להאריך לי את הטיפול אצלהם כי היא טוענת שאם לא תעשה כך היא צופה את המוות שלי ואני מרגישה שאני לא יכולה יותר עם העונש הזה, עשיתי טעות שהצטערתי עליה אז למה אני צריכה להיענש???? כל כך רע לי שם למרות שהם בסדר איתי ומתחשבים אבל בכל אופן את יודעת, טיפול בכפייה זה ממש לא נעים.
מה עליי לעשות על מנת למנוע את הכפייה של עוד חצי שנה??
אני באמת מצטערת על מה שעשיתי ועכשיו אין מי שמקשיב לי :(

תודה מראש
מעיין